שאלתי את עצמי כיצד השמאל האמרקאי מאמץ גישה של אני אשמור עליך ואתן לך הכל בחינם רק אתה תהיה ילד טוב ואל תחשוב בכוחות עצמך, מצחיק שבתקופת רצח קנדי היה זה השמאל האמריקאי שהציב תאוריות קונספירציה על מי רצח בזמן שהימין התיישר עם הממסד (הקומוניסטים רצחו את קנדי) שאלתי את עצמי מסרטי תעודה על מלחמת העולם השנייה ועל העולם בין שני המלחמות כיצד השמאל והימין האמריקאי אהבו כלכך את מוסוליני, אך הם חשבו שהיטלר ממש מדהים באיך שהוא מנהל את המדינה, שאלתי את עצמי איך והתשובות האלה הובילו אותי אל ביסמארק וכאן אנו מגיעים אל הספר, ביסמארק לפי דעתי הוא אבי הפשיזם והפרוגרסיביזם הוא ניהל את המדינה באופן ימני מבחינת מדיניות חוץ אך מאידך מבחינה כלכלית הוא פיתח מודל סוציאליסטי, האליטה האמריקאית התלהבה מהרעיון ושאפה לאמץ את המודל הזה ומי שהביא אותו לידי ביצוע היה וודרו וילסון אחד האנשים הנוראיים ביותר שעלו אי פעם לשלטון בארצות הברית... (עיינו ערך "לידתה של אומה") הוא טען שרק בוגרי אוניברסטאות ומלומדים יכולים להיות נשיאי ארצות הברית ובכך יצר את הנשיאות היותר אליטיסטית (לדוגמא : להשבעה של אנדרו גקסון 1829 הגיעו אנשים מהרחוב אל תוך הבית הלבן) ולאחר מכן היה זה פרנקלין רוזוולט שהפך את המדינה ממצב של חופש כלכלי לכל אחד למדינת רווחה, על מנת להילחם במשבר הכלכלי הוא ניסה לחקות את הובר לפניו, בעזרת הטלת מספרי מזל על מנת לקבוע את מחירי הזהב, בקיצור אני שמתי לב איך כמעט כל נשיא דמוקרטי, מעמיד פנים שאכפת לו מאזרח הפשוט אך בעצם כל מה שהוא עושה זה לגרוף יותר כוח לעבר הממשל המרכזי. ג'ונה גודברג חושף בפנינו שפאשיסט איננו מי שמנצח שמאלן בוויכוח אלא אדם המעמיד פנים כי הוא ינהל את העולם בעזרת סדרת רגולציות ושלטון מרכזי ושאיש לא יתערב לו.

שאלתי את עצמי כיצד השמאל האמרקאי מאמץ גישה של אני אשמור עליך ואתן לך הכל בחינם רק אתה תהיה ילד טוב ואל תחשוב בכוחות עצמך, מצחיק שבתקופת רצח קנדי היה זה השמאל האמריקאי שהציב תאוריות קונספירציה על מי רצח בזמן שהימין התיישר עם הממסד (הקומוניסטים רצחו את קנדי) שאלתי את עצמי מסרטי תעודה על מלחמת העולם השנייה ועל העולם בין שני המלחמות כיצד השמאל והימין האמריקאי אהבו כלכך את מוסוליני, אך הם חשבו שהיטלר ממש מדהים באיך שהוא מנהל את המדינה, שאלתי את עצמי איך והתשובות האלה הובילו אותי אל ביסמארק וכאן אנו מגיעים אל הספר, ביסמארק לפי דעתי הוא אבי הפשיזם והפרוגרסיביזם הוא ניהל את המדינה באופן ימני מבחינת מדיניות חוץ אך מאידך מבחינה כלכלית הוא פיתח מודל סוציאליסטי, האליטה האמריקאית התלהבה מהרעיון ושאפה לאמץ את המודל הזה ומי שהביא אותו לידי ביצוע היה וודרו וילסון אחד האנשים הנוראיים ביותר שעלו אי פעם לשלטון בארצות הברית... (עיינו ערך "לידתה של אומה") הוא טען שרק בוגרי אוניברסטאות ומלומדים יכולים להיות נשיאי ארצות הברית ובכך יצר את הנשיאות היותר אליטיסטית (לדוגמא : להשבעה של אנדרו גקסון 1829 הגיעו אנשים מהרחוב אל תוך הבית הלבן) ולאחר מכן היה זה פרנקלין רוזוולט שהפך את המדינה ממצב של חופש כלכלי לכל אחד למדינת רווחה, על מנת להילחם במשבר הכלכלי הוא ניסה לחקות את הובר לפניו, בעזרת הטלת מספרי מזל על מנת לקבוע את מחירי הזהב, בקיצור אני שמתי לב איך כמעט כל נשיא דמוקרטי, מעמיד פנים שאכפת לו מאזרח הפשוט אך בעצם כל מה שהוא עושה זה לגרוף יותר כוח לעבר הממשל המרכזי. ג'ונה גודברג חושף בפנינו שפאשיסט איננו מי שמנצח שמאלן בוויכוח אלא אדם המעמיד פנים כי הוא ינהל את העולם בעזרת סדרת רגולציות ושלטון מרכזי ושאיש לא יתערב לו.

שאלתי את עצמי כיצד השמאל האמרקאי מאמץ גישה של אני אשמור עליך ואתן לך הכל בחינם רק אתה תהיה ילד טוב ואל תחשוב בכוחות עצמך, מצחיק שבתקופת רצח קנדי היה זה השמאל האמריקאי שהציב תאוריות קונספירציה על מי רצח בזמן שהימין התיישר עם הממסד (הקומוניסטים רצחו את קנדי) שאלתי את עצמי מסרטי תעודה על מלחמת העולם השנייה ועל העולם בין שני המלחמות כיצד השמאל והימין האמריקאי אהבו כלכך את מוסוליני, אך הם חשבו שהיטלר ממש מדהים באיך שהוא מנהל את המדינה, שאלתי את עצמי איך והתשובות האלה הובילו אותי אל ביסמארק וכאן אנו מגיעים אל הספר, ביסמארק לפי דעתי הוא אבי הפשיזם והפרוגרסיביזם הוא ניהל את המדינה באופן ימני מבחינת מדיניות חוץ אך מאידך מבחינה כלכלית הוא פיתח מודל סוציאליסטי, האליטה האמריקאית התלהבה מהרעיון ושאפה לאמץ את המודל הזה ומי שהביא אותו לידי ביצוע היה וודרו וילסון אחד האנשים הנוראיים ביותר שעלו אי פעם לשלטון בארצות הברית... (עיינו ערך "לידתה של אומה") הוא טען שרק בוגרי אוניברסטאות ומלומדים יכולים להיות נשיאי ארצות הברית ובכך יצר את הנשיאות היותר אליטיסטית (לדוגמא : להשבעה של אנדרו גקסון 1829 הגיעו אנשים מהרחוב אל תוך הבית הלבן) ולאחר מכן היה זה פרנקלין רוזוולט שהפך את המדינה ממצב של חופש כלכלי לכל אחד למדינת רווחה, על מנת להילחם במשבר הכלכלי הוא ניסה לחקות את הובר לפניו, בעזרת הטלת מספרי מזל על מנת לקבוע את מחירי הזהב, בקיצור אני שמתי לב איך כמעט כל נשיא דמוקרטי, מעמיד פנים שאכפת לו מאזרח הפשוט אך בעצם כל מה שהוא עושה זה לגרוף יותר כוח לעבר הממשל המרכזי. ג'ונה גודברג חושף בפנינו שפאשיסט איננו מי שמנצח שמאלן בוויכוח אלא אדם המעמיד פנים כי הוא ינהל את העולם בעזרת סדרת רגולציות ושלטון מרכזי ושאיש לא יתערב לו.

שאלתי את עצמי כיצד השמאל האמרקאי מאמץ גישה של אני אשמור עליך ואתן לך הכל בחינם רק אתה תהיה ילד טוב ואל תחשוב בכוחות עצמך, מצחיק שבתקופת רצח קנדי היה זה השמאל האמריקאי שהציב תאוריות קונספירציה על מי רצח בזמן שהימין התיישר עם הממסד (הקומוניסטים רצחו את קנדי) שאלתי את עצמי מסרטי תעודה על מלחמת העולם השנייה ועל העולם בין שני המלחמות כיצד השמאל והימין האמריקאי אהבו כלכך את מוסוליני, אך הם חשבו שהיטלר ממש מדהים באיך שהוא מנהל את המדינה, שאלתי את עצמי איך והתשובות האלה הובילו אותי אל ביסמארק וכאן אנו מגיעים אל הספר, ביסמארק לפי דעתי הוא אבי הפשיזם והפרוגרסיביזם הוא ניהל את המדינה באופן ימני מבחינת מדיניות חוץ אך מאידך מבחינה כלכלית הוא פיתח מודל סוציאליסטי, האליטה האמריקאית התלהבה מהרעיון ושאפה לאמץ את המודל הזה ומי שהביא אותו לידי ביצוע היה וודרו וילסון אחד האנשים הנוראיים ביותר שעלו אי פעם לשלטון בארצות הברית... (עיינו ערך "לידתה של אומה") הוא טען שרק בוגרי אוניברסטאות ומלומדים יכולים להיות נשיאי ארצות הברית ובכך יצר את הנשיאות היותר אליטיסטית (לדוגמא : להשבעה של אנדרו גקסון 1829 הגיעו אנשים מהרחוב אל תוך הבית הלבן) ולאחר מכן היה זה פרנקלין רוזוולט שהפך את המדינה ממצב של חופש כלכלי לכל אחד למדינת רווחה, על מנת להילחם במשבר הכלכלי הוא ניסה לחקות את הובר לפניו, בעזרת הטלת מספרי מזל על מנת לקבוע את מחירי הזהב, בקיצור אני שמתי לב איך כמעט כל נשיא דמוקרטי, מעמיד פנים שאכפת לו מאזרח הפשוט אך בעצם כל מה שהוא עושה זה לגרוף יותר כוח לעבר הממשל המרכזי. ג'ונה גודברג חושף בפנינו שפאשיסט איננו מי שמנצח שמאלן בוויכוח אלא אדם המעמיד פנים כי הוא ינהל את העולם בעזרת סדרת רגולציות ושלטון מרכזי ושאיש לא יתערב לו.

דוקטור מיכאל אורן עשה עבודה טובה בחיבור המדהים הזה וזה מראה איך ארצות-הברית הגיעה ממעמד של מדינה המורכבת מ-13 מדינות למעצמה, אבל מצד שני זה מראה כיצד ארצות-הברית הפכה ממדינה שהחופש עומד במרכזה למעצמה ניאו-קולוניאליסאית, הקולוניאליזם האמריקאי שונה מעט מזה האירופאי אבל עדיין מראה את התעצמות המדינה וכיצד היא רומשת יותר ויותר זכויות, אני לא חושב שארצות-הברית היא מדינה רעה באותן תקופות (עבדות, אינדיאנים...), אני רק אומר שלקראת סוף המאה-19 ארצות-הברית החלה לחתור לפוגרסיביזם נוסח אירופאי מאשר עקרונות החוקה. עוד נקודה על הספר הזה, אני חולק על מייקל אורן בחלק ממה שקרה בארץ בזמן שרבים מעולי ארצות-הברית ניסו ליצור מדינה פרוגרסיבית ולא יהודית (או מוסלמית לצורך העניין) הרבה מאוד התנשאות הגיעה מיהודי ארצות-הברית ןכל מיני ערביסטים שחשבו שהם מבינים את האזור וזה נקודה שקצת היה לי ביקורת עליה בספר הזה. הספר נהדר על שלושת חלקיו עם תמונות מדהימות ותיאורים מושלמים, אם זה מלחמת העולם הראשונה ואם זה מלחמות בברברים, ספר נהדר ממליץ לכל מי שמתעניין והמזרח התיכון.

אומר כך, כאחד שקורא היסטוריה ולא יכול שלא לתהות האם ההיסטוריה היא תהליכים שחוזרים על עצמם או רק רצף של מקרים דומים, אני אגיד שאפו גדול לדולין על העבודה הקשה, הניסיון של ישראל לבלום את ברית המועצות, תוך כדי שנכנסנו לפלונטר וויאטנם, גם בוויאטנם ראו לנגד עיניהם טייסים אמריקאים חומת אנטי-אווירית נבנית למול עיניהם אך הממשל לא עשה כלום ורק לאחר אבידות רבות הם השמידו את החומות הללו, דולין גם מסר הרצאה באותו נושא (חפשו ביוטיוב ממליץ בחום) בפרק של הקרבות הישירות של חיל האוויר מול חומת סואץ בוריס מביא את השיר "הסתערות הבריגידה הקלה" של אלפרד טניסון, וזה ממש תיאר את אומץ הטייסים ואיוולת הממשלה, נקודה אחרונה וחביבה ממשלי ארצות הברית לדורותם התייחסו במהלך המלחמה הקרה לברית המעצות כיריבה פוליטית, או בעלת אינטרסים מנוגדים (ובפרט ניקסון) אך היה זה רונלד רייגן שהסביר כי ברית המעצות וארצות הברית לא יוכלו להתקיים תחת כפיפה אחת ושהקפטליזם וקומוניזם נועדו להתנגש אחד בשני עד שינצח אחד את השני לתבוסה והוא זה שקרא לברית מעוצות בשמה הראוי לה "אימפרית הרשע" וזה הפנה את ארצות הברית למחמת חורמה בברית המעוצות אם בתחום בכלכלי ואם בתחום המדיני והצבאי, היה זה רונלד רייגן שסלל את הדרך לניצחון במלחמה הקרה. ספר נהדר!!! ממליץ בחום ובוריס אם אתה רואה את זה, תן חתימה על הספר!!!