אחד הדברים שאני אוהבת בספרים עבי-כרס, הוא האפשרות להתמכר למקומות, לסביבה, לתחושות וכמובן לדמויות, להכיר אותן באמת. עברתי חוויה מאוד חזקה עם הספר הזה ואחת המעלות הגדולות ביותר של וואלי לאמב בספר הזה, לדעתי, היא שהצליח לגרום לקוראת, אישה צעירה (אני), להזדהות עד-כדי-דמעות עם הדמות הראשית בספר, שהיא בעצם זכר בשנות הארבעים לחייו. עם המון המון רקע וחיים מסביב, מעביר לנו הסופר את סיפור חייהם מילדות עד בגרות של שני אחים תאומים זהים, האח הכביכול חזק, דומיניק שמספר לנו את הסיפור מנקודת מבטו, והתאום תומאס, האח החולה, הסכיזופרן. מעבר לסיפור הראשי והמדהים (חוויה לא קלה להכנס לראשו של סכיזופרן ולאמב מעביר אותה בצורה מדהימה בעיניי), מסופר גם על חייו של דומיניק, ולקראת אמצע הספר נכנס עוד סיפור רקע על משפחתם של האחים, שבהתחלה מרגיש מיותר, אבל אח"כ ממגנט כמעט כמו הסיפור ה"מקורי". ספר מדהים, קשה להניח מהיד, מעביר צמרמורת ולעיתים קצת קשה אבל בעיקר מומלץ מאוד!

צפוי לכל אורך הדרך, מאכזב ואפילו מכעיס לעיתים באי האמינות שלו. הרוב אם לא הכל סובב סביב ה"יפים והיפות" של חברת הדיילות ומעבר לה. כולם חתיכים וחתיכות, כולם רוצים את כולם, ואי ההחלטיות של הדמות הראשית גורם לאי אמינות גדול מאוד. גם סיפור ה"רקע" עצמו לא אמין בחלקים גדולים מאוד ממנו, והיו רגעים שממש תהיתי לעצמי "נו, באמת! כאילו שמישהו היה מאמין לזה!" הכתיבה סבירה ואפילו חובבנית, שימוש באותם משפטים "קליטים" לתאור מצבים פעם אחרי פעם בלי גיוון (כמו תיאור טון סמכותי כ"דיברה אליי בקול המג"ד שלה" ועוד אחרים) והרבה יותר מדי משיכה ומריחה מיותרת עד לסוף חסר מעוף. התרוממות? יותר נפילה לדעתי.

ספר מדהים. 1092 עמודים ואף לא אחד מיותר. ההזדהות עם הדמויות גדולה, צחקתי, אהבתי, שנאתי והתעצבתי איתם. המון זרמים שמתחברים לסיפור אחד גדול, כל דף מביא להמשך לא ידוע ולא צפוי, ובכל רגע חווים הפתעה והתפעלות מחודשת על השתלשלות העניינים. פשוט מעולה, לא רציתי שיגמר.

מיוחד. מיוחד. מיוחד. בהתחלה נראה מוזר, אתה לא מבין לאן נכנסת, מה בעצם רוצים ממני? ככל שנכנסים לתוכו, הספר נהיה יותר שונה ומסקרן, מעלה תהיות יום-יומיות בצורה אחרת ומעניינת, וגורם לך לחשוב על הדברים שמעבר. ספר מקסים ומומלץ.

אהבה וגאווה (או בתרגומו המחודש והמדוייק יותר גאווה ודעה קדומה) מעביר לנו בצורה קסומה עולם רומנטי וישן. דמויות מאופקות ומנומסות, שידוכים, תככים, אהבה, ופירוד. ספר בקצב איטי, שבונה לנו בהדרגה את הרצון לאהבה שתתממש, עד לרגעי השיא, והרצון להמשיך איתן הלאה גם כשהספר נגמר. עם דמויות עמוקות שמלוות בדיאלוגים חדים, מעבירה לנו ג'יין אוסטן כמה מסרים חשובים ומוכיחה לנו כמה דעה קדומה יכולה לשנות. "הרהר בעבר רק במידה שהזכרונות גורמים לך עונג". בהחלט מענג.

כשמו כן הוא, ספר-מאהב. ספר אפוף קסם ושונה. הלך איתי לכל מקום, נקרא במשך כל היום, בתחנת האוטובוס, גם באוטובוס עצמו, בלילה במיטה. אי אפשר להניח, ממכר. מלא בהכל מהכל, הפשטות והסיבוך, הדמה והשוני. מטיח אמת מזעזעת לעיתים. מכניס אותנו ללבה של משפחה ישראלית פשוטה ומתוסבכת. תאור העולם מעיניה של ודוצ'ה נפלא ומשעשע.