<I>היה היו פעם, לפני שנים רבות</I> זוג אחים שחי בגרמניה. לאחד קראו יעקוב ולשני ווילהם. שניהם חקרו את השפה והספרות הגרמנית ונודעו בכך שאספו יחד אגדות וסיפורים מכל קצות גרמניה והסביבה ואיגדו את זה לספר אחד ושמו המוכר הוא "אגדות האחים גרים".
בין הסיפורים תוכלו למצוא שם את שלגיה, כיפה אדומה, רפונזל, החתול במגפיים, עוץ לי גוץ לי, עמי ותמי, הנסיכה והצפרדע, סינדרלה ועוד מאות. האגדות האלו הפכו לדבר הידוע לכל, אם הייתם מזכירים את שמם המקצועי של האחים, "האחים גרים" בפשטות, כולם כבר היו מדמיינים בראשם אגדה שמחה וילדותית. אם כי הסתבר לי לאחר שחקרתי מעט שהאגדות לא היו תמימות כלל וכלל במקורן. להפך-חלקן היו אפלות מאוד.
אך איננו נדבר עליהן כעת.
רק נאמר שהסיפורים נזכרו לדורות.
שנים רבות חלפו מאז. עשורים ועדינים, מהפכות חלו והעולם השתנה במעט. אבל עדין כולם זכרו את האגדות.
<I>היו היתה פעם, לפני מספר שנים בודדות, תחילת העשור השני של המאה ה-21</I> אישה, סופרת ושמה מריסה מאייר. מריסה היתה ידועה באהבתה לכל פריטי הגיקיים האפשריים (דבר שמלמד הערכה ממני) ואהבה במיוחד את אגדותיהם של האחים הנודעים עליהם דיברנו. אז יום אחד תץ לה רעיון, רעיון לא רע אם יורשה לי לציין- להפוך את אותן אגדות תמימות ומתוקות של גרמניה עם הבנות בשמלות המטופחות והארמונות לכאלו רק עם שילוב עתידני עם חייזרים ורובוטים (שהיא קראה להם בשם אחר).
אז בספרה הראשון, היא ביקשה להתעמק באגדה של סינדרלה או סינדר כמו שקראה לו בספר הזה. היא הפכה את סינדרלה הקלה והעדינה לחצי או שלושים ושלוש אחוז אם אינני טועה, רובוטית שנמצאת בעתיד (כמובן) אחרי מלחמה קשה שהחריבה את סדר העולם לפני כן (עוד כמובן). לסינדר כמו באגדה יש אם ושתי אחיות חורגות אם כי פה, אחת מהאחיות דווקא נחמדה אל סינדר בניגוד לאגדה.
ועוד שינוי קל- יום אחד מגיע הנסיך אל דוכן המכונאות שלה (כן היא גם מכונאית מוכשרת, בעצם הכי טובה בעיר) ומבקש שתתקן לו את הרובוטית שלו. וכך בעצם מתחילה ההרפתקה של סינדר היקרה שבה ניחשף גם לגזע חדש של אנשים, אנשי לבנה, שעליהם לא נרחיב וכן מגלה על כמה סודות מפתיעים.
<I>היו היתה פעם, נערה ישראלית בחופש הגדול ב-17 באוגוסט 2015</I> שבאה לכנס של נוער קורא בארץ. היא פגשה שם כמה נערים אחרים בני גילה מאתר שבו היא רשומה. היא היתה במצוד באותו היום- מצוד אחר ספרים טובים במחירים זולים משמעותית. היא הגיעה לדוכן של כינרת זמורה ביתן ומצאה שם, פתאום מונח לידה, הספר שרצתה-סינדר. בצירוף מקרים משעשע, היא בדיוק קראה טעימה ממנו יום לפני כן. היא קנתה אותו כמובן והתחילה לקרוא אותו איך שהגיעה הביתה מאותו יום עמוס.
הנערה התעניינה תמיד באגדות, מאז שזכרה את עצמה. קראה אותן וראתה סרטים ותוכניות עליהן. כשהתבגרה גם ראתה סדרות שמספרות "את הסיפור האמיתי" מאחורי האגדות וקראה גם על האגדות המקוריות של גרים.
אך נחזור אל אוגוסט 2015.
הנערה נהנתה, אין ספק בכך, אבל היה לה ספק בנוגע לספר. היא שמה לב לשתי טעיות, גדולות או קטנות לבחירתכם, שיש בספר:
הראשונה היא הקטנה יותר, שזה היחסים בין הנסיך לסינדר שכולם יודעים שהם יתאהבו. בכל קטע שבו היתה התקרבות בניהם זה סופר מנקודת מבטה של סינדר ואף פעם לא נקודת המבט של הנסיך. כך שזה הקשה על אותה נערה לדעת מה הנסיך מרגיש אליה באמת אם הוא סתם רוצה להיות בקרבתה כי היא מצילה אותו ממשהי אחרת שאליה הוא צריך להינשא או שהוא באמת אוהב אותה. טוב, אולי רק הנערה לא ניתחה נכון. אבל כך זה הרגיש לה.
הדבר השני שהפריע לאותה נערה וגם לכל נער ונערה אחרת שקראו את הספר היה דבר חשוב מאוד בספרים: הפתעה! לא היתה אף הפתעה בספר! הוא היה צפוי כמו ביום חורף שבשמיים יש ענני גשם כהים ובתחזית לפני יום אמרו שיהיה גשם. ואנחנו רק מחכים שהוא יגיע. וכך זה קרה בספר הזה, הוא צפוי כמו בגשם ביום חורף סגרירי. אפילו זה שינסה בכל כוחו לא לשים לב לצפויות הזו, יבחין בכך. 'הסודות' הם בכלל לא סודות. עוד לפני שנחבר אחד ועוד אחד נבין כבר מה יקרה. וזה חבל מאוד, כי זה גרם לספר להיות כארבעה כוכבים לאותה נערה.
<I>היו יהיה פעם בעתיד הלא רחוק (נקווה)</I> ספר שני לאותה סדרה שיתורגם. אותה נערה שדיברנו עליה תרוץ ותקנה גם אותו. כי היא שמעה שהוא יסופר על כיפה אדומה והזה שאחריו על רפונזל והשלישי בסדרה על המלכה הרעה בשילגייה. והיא ציפתה שהפעם הם יהיו פחות צפויים מהראשון ואולי גם עם יותר אקשן.
האם היא צדקה והאם היא לא? האם היא תתאכזב שוב? זו השאלה ידידי.
אבל עד שהספר הבא לא יתורגם, השאלה תישאר אפופה בערפל.
נחכה ונראה.
וזהו הכל להיום ידידי, סיפורניו תם כעת. ואנו נפרוש לשינה קלה ונעימה עם הרבה חלומות מתוקים ונעימים.
לילה טוב.
(סליחה על הביקורת הגרועה)
