•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
אין דיונים על ביקורות של אחרים
לא קראתי עדיין את הספר, אבל אני יודעת שאת הספר המשחק של אנדר פשוט הערצתי, קול למתים היה ממש ממש יפה, קסנוסייד כבר לא כל כך מעניין. כמו שאמרת, רק כדי לסיים את הסדרה. אני עדיין מעריצה את אורסון וחושבת שהוא סופר מדהים (גם אם הוא פישל קצת)
רק "הצל של אנדר" מוצלח כמו"משחק של אנדר"
בכל אחד מסיפורו של דור יש שיא אחד בולט שגרם לי לבכות: בדור הראשון, ברוסיה, מות בתו של הנסתר ומה שהוא כתב על המצבה שלה; בדור השני, המפגש בין האם לבין מסגיר האב בהקשר של מכירת הסקיצה של שאגאל והתעלפותה, ובדור השלישי, חשיפת גניבת הסקיצה על ידי אוצרת המוזיאון. הפרק האחרון הוא ממש לא פילוסופיה בגרוש אלא מיסטיקה יהודית עתיקה ומהווה סוף לא שגרתי לספר מיוחד במינו ורווי יהדות מבלי להיות דביק.
