עולם •לפני 14 שניםלמיטב זכרוני, גם אחרי שקוראים לא ברור מדוע תמונה כזו צריכה להיות שם...-:)על הביקורת של LizV על נקמתו המתוקה של פיקאסו מאת אפרים קישון
נקמתו המתוקה של פיקאסואפרים קישוןספר חובה לכל מי שאי פעם ניסה להבין מה עושה תמונה של ערמת קופסאות מרק משומר, ריבועים אקראיים או מריחות מכוערות על קיר במוזיאון.
נקמתו המתוקה של פיקאסואפרים קישוןספר חובה לכל מי שאי פעם ניסה להבין מה עושה תמונה של ערמת קופסאות מרק משומר, ריבועים אקראיים או מריחות מכוערות על קיר במוזיאון.
נקמתו המתוקה של פיקאסואפרים קישוןספר חובה לכל מי שאי פעם ניסה להבין מה עושה תמונה של ערמת קופסאות מרק משומר, ריבועים אקראיים או מריחות מכוערות על קיר במוזיאון.
נקמתו המתוקה של פיקאסואפרים קישוןספר חובה לכל מי שאי פעם ניסה להבין מה עושה תמונה של ערמת קופסאות מרק משומר, ריבועים אקראיים או מריחות מכוערות על קיר במוזיאון.
נקמתו המתוקה של פיקאסואפרים קישוןספר חובה לכל מי שאי פעם ניסה להבין מה עושה תמונה של ערמת קופסאות מרק משומר, ריבועים אקראיים או מריחות מכוערות על קיר במוזיאון.
נקמתו המתוקה של פיקאסואפרים קישוןספר חובה לכל מי שאי פעם ניסה להבין מה עושה תמונה של ערמת קופסאות מרק משומר, ריבועים אקראיים או מריחות מכוערות על קיר במוזיאון.
עושים היסטוריהסטיבן פריי0הספר הזה מטעה כמו דרמבוי. הוא קליל ומפלרטט ורק מאוחר יותר מבינים כמה הוא עולה לראש. גם בתקופה זו של מחסור בזמן ועיניים שנעצמות מהר מדי הצלחתי להכנס למרתון לקראת סופו ולשכוח מהמטלות, רק כדי לסיימו. על אף העובדה שהסוף ידוע מראש הייתי במתח, לראות איך מלאכת המחשבת הזו מהודקת, איך נשזרים חוטי העלילה הדקיקים לכדי עדי סיום. אני שמחה לומר שהסיום נרקח כראוי והיווה חותמת ראויה לסיפור האינטיליגנטי הזה. סיפור שהוא אולי ישן כמעט כימי האנושות- מה היה קורה אילו... ועם זאת מקורי ומרתק ובייחוד מסופר טוב. אז מה היה לנו כאן- ספר בנושא טראגי וכאוב שמצליח להיות מצחיק ולהתחבב משל היה ההוביט. הבנה שהרוע יכול להיות הרבה יותר גרוע כאשר הוא שכלתני ומאורגן מאשר נובע מאמוציות, חסכים ורגשי נחיתות. כמויות גדולות מאוד של שנינות והרגשה אגבית של "רק זרקתי כמה מילים שעלו לי לראש", בלי טיפת הרגשה של מאמץ או השתדלות. וחינניות, המון המון חינניות.
הזר המסתורימארק טוויין0בשנינות האופיינית לו, קוטל מרק טווין את בעל החיים שנקרא האדם ומעביר ביקורת חברתית צינית על האנושות. הספר מספר על שטן המגיע לעיירה קטנה באוסטריה של המאה ה-16 ומנהל דיאלוג על החיים עם שלושה ילדים.
שיריםריימונד קארבר0מבחינתי, הספר הזה מושלם גם לולא היו בו דפים בין הכריכות. מספר שורות מהכריכה האחורית ישכנעו כל בר דעת בהגיון הצרוף של להסתובב עם הספר הזה כפק"ל בכל מקום אליו אני הולך: "קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה. שלמרות שיש לו אב ואם, אחים ואחיות, שפה ותרבות הוא בעצם ממקום אחר, והוא לא יודע את זה הוא כואב כל חייו, עד שהוא מבין, ומתחיל את המסע חזרה לארץ מולדתו"... וכן, רוב הספר הוא כזה. אני לא יודע אם לקרוא לריימונד קארבר משורר. לקרוא לו משורר משמע שלהחשיב את עצמי כחובב שירה- ואני איני כזה. זה מה שנפלא בו. קארבר עצמו אמר פעם שהוא כותב את השירים שלו בדיוק באותו הלך רוח שהוא כותב את הסיפורים הקצרים שלו. להתחיל לתאר את ריימונד קארבר זה כמו לעשות ניתוח ספרותי של 500 עמודים לשיר הייקו. ואכן, קארבר דומה להייקו. יש עידון כל כך יפה בייאוש שמתבטא, כמו בשמחה. פשוט עידון במקום שבו לא היית מצפה לכזה. שימח אותי לקרוא גם מספר מאמרים שלו שצורפו לספר- אחד מהם אודות צעדיו הראשונים בתחום השירה, על איך אדם בן 19 שעובד בעבודה שחורה, נשוי ועם ילדה לפרנס- מוצא את עצמו פתאום בשירה. אם זה לא היה אמיתי- פול אוסטר היה חייב לכתוב על זה. בוקובסקי או קארבר- מבחן אישיות אולטימטיבי. קארבר קארבר קארבר... עושה רושם שככל שאני מרבה לחזור על השם הזה, הוא מאבד את משמעותו. ואם זאת, כמו בשירים עצמם- המשמעות היא לעולם בדברים הקטנים. כוסית וויסקי זול בפאב מפוקפק, מקום חמים במיטה בבית, מברשת לשיער שהיא השאירה באמבטיה...
