ספר מדהים. גורם לך לחשוב פעם שלישית על המציאות של העולם הזה ומאיפה אנחנו באנו. יש פה מספיק חומר כדי שהספר יהיה תנ"ך לדת חדשה. אף על פי שכל הקונספט של דת מגוחך על פי הספר. ממליץ בחום לחושבים מבינינו:)

עוד כשהייתי תלמידה בבי"ס תיכון עורר את סקרנותי המורה להסטוריה ותולדות האמנות, בציורו של פיקסו-ג ר נ י ק ה.
לא ידעתי הרבה על הסיפור ההסטורי אבל הציור נצרב בתודעה שלי, וכשהגיע הספר לחנויות, לא יכולתי שלא להושיט איליו את ידי. הספר ענין אותי אז קניתי וקראתי. קראתי אותו כמעט בנשימה אחת ,זה מאותם ספרים שאחרי כתיבתם הם הופכים לסרט שבדרך כלל לא מפעים כמו הספר.
הספר מתחיל בפסטורליה כפרית שגבוריה גדולים מעט מהחיים.
מעין סיפור כמעט מתולוגי, סיפורי אהבה יפים, משפחה, חברות, מה לא..., המשכו בטרגדיה איומה של הפצצה צינית ומרושעת של העיר על אנשיה זקניה וטפה וכל היופי הופך לזוועה. אחר כך באים סיפורי השיקום, עלילות המחתרת והצטלבות דרכים הסטורית שבמרכזה אנשים טובים שעתיד האנושיות מסתמך עליהם.
הספר הזה לא מפסיק להדהד גם אחרי שהנחתי אותו חזרה על המדף ומצאתי את עצמי מחפשת בספרים פרטים ותמונות וגם באנטרנט רציתי לדעת יותר על העם הבסקי ורציתי לראות את המקום והפנים. אני אהבתי, יש כאן סיפור טוב אך מפריע לי להשתמש במילים האלה כי האירועים הרסו את חייהם של אנשים אמיתיים.

עכשיו שסיימתי לקרוא את כל הטרילוגיה אני יכול לומר שיותר מידי עצים נכרתו לשווא, אומנם ספר מצוין אך הייתי מקצר את הטרילוגיה בלפחות 400 עמודים שנמרחו לשווא באותם תיאורים בדיוק פעם אחר פעם אחר פעם אבל בסה"כ למעט אותם עמודים מיותרים הנאה צרופה