ספרון קצרצר (80 עמודים כולל הקדמה והערות) מאת רעו של אריסטו, סוג של דיון הומוריסטי על 30 סוגי טיפוסים שישנם ברחובות אתונה.
כמובן שההומור כאן מאוד נטוע בזמן ובמקום, כך שהוא לא בדיוק עובד מול ישראלי בן המאה ה21, אבל עדיין מדובר במבט מקסים ופחות רציני על יוון העתיקה. לא פסלי שיש וטרגדיות, יותר אנשים שמגהקים בפומבי ועובדים אחד על השני.
מומלץ רק למי שמתעניין בתקופה ההיא, אנשים עם פחות חיבור לזמן ולמק

כשחשבתי על מה אכתוב על הספר הזה, עלתה לי בראש מילה אחת:

אהבה

ורק אז שמתי לב שגם על עטיפת הספר היא כתובה.

ספר שאוהב ומאהיב בכמויות אין קץ.
אהבה של אדם אחד, בודד מחברת בני אנוש, ללוטרה יקרה אחת.
אהבה כמו שום אהבה אחרת.

ואהבה לטבע, למראות שלו, לדרמטיות שבו, לקולות שלו, לריחות שלו. למה שרוב בני האדם לא מבחינים בו כלל.

אחד הספרים האהובים עלי ועל כל לוטרות העולם, אם הן היו יכולות לקרוא.

וואו... נהנתי מכל רגע קפצתי לזמן מה לאפריקה, האמת התחממתי שם תיאורי הנוף האינסופיים .
הסיפור מספר על חזרתה של הסופרת אלכסנדרה ביתם של זוג בריטי לזיכרונות ילדותה באפריקה.
יש בספר הזה אהבה, מלחמה והישרדות.

היה קשה..ללא ספק.. ה100 העמודים הראשונים משעממים וכמעט בכוח מנסים לגרום לך להפסיק לקרוא.. הייתי חייבת להבין מדוע יש ביקורות טובות על הספר "ויותר מ1,000000 עותקים בבריטניה..." אז המשכתי בכוח ואכן כמעט כשכבר התכוונתי לנטוש את הספר היא הגיעה נקודת האור של הספר.. שנמשכה כ80 עמודים.. היצור המדהים והמתוק שלמענו התכוונתי לקרוא את הספר הגיע.. ולא להרבה זמן..

כן גרם לי לצחוק, להנאה, לחיוך.. גרם לי להתאה