טיפוסים מאת תיאופראסטוס הוא הניסיון הידוע הראשון בספרות המערב לתאר באופן שיטתי אבות-טיפוס מוסריים. הספר מכיל שלושים שרטוטי דיוקנאות, ביניהם הפטפטן, החנפן, היהיר, הנרגן ועוד. התיאורים הללו של דמויות אתונאיות, החיות ופועלות במאה הרביעית לפנה"ס, מתאפיינים בהבחנה דקה, לעתים צינית ומרושעת. הם מאפשרים לקורא המודרני הצצה לחיי היומיום באתונה באותה תקופה – למנהגי האוכל, הלבוש, הבידור, המשחק, גידול  הילדים, האירוח ועוד אספקטים רבים אחרים של חיי האדם הרגיל.
 
תיאופראסטוס השפיע על כותבים רבים בתקופתו ובסמוך לה, כמו מֵנאנדרוס ופלאוטוס. הסוגה הספרותית של דיוקנאות טיפוסים זכתה לתחייה באנגליה במאות ה-16 וה-17. ז'אן דה לה בּרייֶר הצרפתי כתב את ספרו טיפוסים בהשפעת תיאופראסטוס בסוף המאה ה-17, ויצירתו נחשבת לביקורת החברתית הראשונה בספרות הצרפתית.