אני לא חושבת שאני צריכה לכתוב על לאו בוסקילה.
הוא כותב על אהבה שאינה אנוכית. הוא מזכיר בספרו שגם לאוייבים שלנו ישנם פנים.
בעצם אינו מחדש בספרו.
כולנו יודעים את ערכה של אהבה אבל בימנו שהשנאה בין בני האדם והאלימות כל כך דומיננטים בעולמנו.
שכבר בגן הילדים אני שמעתי ילדה אומרת לחברתה "את יודעת כמה שאני שונאת אותך"
הספר הזה מדבר על אהבה.
שמחתי לקרא את הספר למרות שקראתי גם את ספריו האחרים שעסקו