יום קיצי אחד ישבתי על ספסל ברחוב פייר קניג בירושלים וקראתי ספר. רגע, את הסיפור הזה צריך להתחיל קצת קודם. יום אחד, יצאתי מביתי, עדיין שיכורה מהרכב החדש שלי (כלומר חדש אצלי. אובייקטיבית הוא לא היה חדש, ולמעשה אפילו ישן למדי). באמצע הדרך גיליתי תקלה טכנית ברכב. בעצה אחת עם גיסי המבין החלטתי לבצע את מה שנקרא "צליעה עד למוסך", במקום לשבת ולחכות לגרר. אלא שתכניתי לא צלחה בידי, והרכב נתקע, כמו משה על הר

את הנרגן הזה כנראה שאקרא שוב.
ספר נפלא. כמסע מחשבתי למחוזות שבחלקם יתכן שלא נבקר, ובכל זאת, ויינר זיכה אותנו בהצצה חד פעמית, דרך עיניו הרכות והמלומדות, למחוזות אלה.
כמה למדתי על איסלנד!!!
זו גם היתה לי כמו פגישה עיוורת עם מולדובה :))
תהנו!!

אושר אינו מקום גאוגרפי שנמצא על נקודה באטלס אלא הרגשה שניתן לחוש בכל מקום אשר בוא ניהיה !
הסופר לוקח אותנו למקומות בעולם בחיפוש אחר האושר - אני אישית מצאתי את האושר הפרטי שלי מההנאה שבקריאת הספר !