מצחיק מאוד לפרקים, הדמות של "הקמצן" כאן מרגישה כמו טיוטה ל"מר קראב" מ"בובספוג" (זו מחמאה!).
אבל, ואכן יש אבל, הסיום כל כך חפוז וכתוב בתחושת רישול.. רוב המחזה היה די גאוני בסיטואציות הקומיות שהוא יצר, אבל הפתרון בסוף היה די זול, יצאתי עם טעם רע.

המחזה הראשון של מולייר שקראתי, ואני כל כך הולך לקרוא עוד הרבה מולייר בעתיד הקרוב.

6.5 \ 10

הרפגון הוא אדם סביר לכל הדעות אבל קמצן וקמצנותו מוסיפה מימד קומי לעלילה לדוגמא הרפגון אובססיבי בנוגע לכסף וחסכני עד כדי כך שבאחת הסצנות המשעשעות במחזה במהלך ההכנות לסעודה הוא הכריח את אחד המשרתים, סרדינייה, שהיה לו חור במכנסיים מאחור, לעמוד עם החור לקיר ולהראות לאורחים המוזמנים רק את המראה הקדמי שלו. ילדיו קליאנט ואליז הגיעו לגיל שהגיע הזמן לפרוח כנפיים ולעזוב את הקן. הבן קליאנט מאוהב וגם הבת אליז