מונתה נולד בשבדיה ב-1857, התמחה בימיו ברפואה וכתב ספרים אחדים. גם בפסיכיאטריה נתן ידו, מה גם שבזמנו זה היה אפנתי וריפוי הנפש היה רצוי לא פחות מריפוי הגוף, לעיתים יותר. בקיצור, נוירולוג בעיקר.
מגילת סן מיקלה הוא אוסף ממוארים. יש שזה אולי ירתיע קוראים אחדים, אבל מדובר בפרקים ארוכים בהם מספר לנו מונתה מזיכרונותיו, הן מהחברה הגבוהה והן מפשוטי העם. שום זרם תודעה, שום שירים קטנים והזויים.
פשוטי העם נט

לא סתם הספר הזה אשר יצא לאור בשנת 1929, היה אחד מרבי המכר הגדולים בארץ כשהודפס לראשונה בתרגום לעברית בשנת 1973. ספר שהוא קלסיקה. אני נהניתי ממקריאתו עד מאד אך לטובת בני הדור הצעיר אעיר כי הספר זקוק לתרגום עדכני שכן לדעתי יקשה על דור זה לצלוח אותו מחמת העברית הארכאית בו הוא תורגם.

אהבתי את הספר מאד. שלמה מימון הוא טיפוס נדיר יחיד במינו. חריף שכל, אוהב אמת וללא פשרות מבקר את עצמו באותה ישרות צלולה כפי שהוא מבקר אחרים מפורסמים וידועים ממנו. שלמה מימון הוא בעל תאווה עצומה לידע רב תחומי. חוץ מהיותו בקי בתלמוד ובסיפרות היהודית הפרשנית
הוא רצה לבלוע את כל הידע שהיצטבר עד זמנו, בפילוסופיה, מדעים ואומנות. הוא לא חסך מעצמו שום מאמץ, חסר כל עזב את ביתו ומשפחתו,(זו בקורתי היחידה עליו