“לעיתים קרובות אנחנו מתבוננים בערגה אל ימי ילדותינו. כיצד היה הכול פשוט יותר? כיצד דברים שהיום נראים לנו שוליים נראו לנו כל כך עוצמתיים ומשמעותיים. גם אם טוב לנו במצב הנוכחי שלנו, כשאנחנו נזכרים בילדותינו אנחנו מתרפקים על הזכרונות הנעימים והנעימים פחות, החרטות והפספוס ומבינים כי בדרך כלשהי הם חישלו אותנו והפכו אותנו למי שאנחנו. כשקראתי את סדרת הספרים הזאת המחשבה על העבר הייתה בלתי נמנעת, הרי מי”

“הו! כמה חפצתי בחבורה משלי! היינו נפגשים בבקתת הגן, מכרסמים יחדיו עוגיות שאפתה הטבחית ומקנחים בלימונדה! היינו יכולים לערוך טוזיג תחת כיפת השמים! הו, ההרפתקאות שהיינו עוברים! היינו אוספים עקבות ועורכים רשימות חשודים! הייתי מעלה רעיונות נהדרים וחברי לחבורה היו נענים להם במילים "שפיר, רויטל קשישתי", האח, כלום לא נפלא היה הדבר? והיינו פותחים כל משפט שלישי במילה "הו!" ובכן, מספר בעיות עמדו בפני”

“למרות שאני צריכה לחבות דעה רק על החמישייה בטירת האוצר אני מעדיפה לחבות את דעתי על כל הסדרה. (או לפחות מה שתורגם ממנה ^,^)הסדרה כתובה בשפה גבוה והעלילה מדהימה. ממש אפשר להתמכר לספרים הללו. הסופר ידע להעביר (לי לפחות) את כל הרגעים המסעירים והמרגשים ביחד. למרות שאת הסדרה סיימתי לפני כמה שנים אני עדיין מתה על הסדרה הזאת. שהיא נגמרה זה די ביאס אותי אבל מצאתי את נחמתי בסידרה ננסי דרו. =)”

“ספר הקריאה הראשון שלי. אחריו קראתי בהתלהבות את כל ספרי החמישייה, הרביעייה, השביעייה ובערך כל מה שזז, או בעצם מודפס. ממנו התחילה תשוקת הקריאה שלי והקריירה שלי כתולעת ספרים מדופלמת. ציור הכריכה הפשוט והנאיבי יישאר תמיד חרות בזכרוני. איזה כיף למצוא אותו ולהכניס אותו באנחה נוסטלגית למדף הספרים הוירטואליים שלי כאן בסימניה.”

“לעיתים קרובות אנחנו מתבוננים בערגה אל ימי ילדותינו. כיצד היה הכול פשוט יותר? כיצד דברים שהיום נראים לנו שוליים נראו לנו כל כך עוצמתיים ומשמעותיים. גם אם טוב לנו במצב הנוכחי שלנו, כשאנחנו נזכרים בילדותינו אנחנו מתרפקים על הזכרונות הנעימים והנעימים פחות, החרטות והפספוס ומבינים כי בדרך כלשהי הם חישלו אותנו והפכו אותנו למי שאנחנו. כשקראתי את סדרת הספרים הזאת המחשבה על העבר הייתה בלתי נמנעת, הרי מי”

“הו! כמה חפצתי בחבורה משלי! היינו נפגשים בבקתת הגן, מכרסמים יחדיו עוגיות שאפתה הטבחית ומקנחים בלימונדה! היינו יכולים לערוך טוזיג תחת כיפת השמים! הו, ההרפתקאות שהיינו עוברים! היינו אוספים עקבות ועורכים רשימות חשודים! הייתי מעלה רעיונות נהדרים וחברי לחבורה היו נענים להם במילים "שפיר, רויטל קשישתי", האח, כלום לא נפלא היה הדבר? והיינו פותחים כל משפט שלישי במילה "הו!" ובכן, מספר בעיות עמדו בפני”

“למרות שאני צריכה לחבות דעה רק על החמישייה בטירת האוצר אני מעדיפה לחבות את דעתי על כל הסדרה. (או לפחות מה שתורגם ממנה ^,^)הסדרה כתובה בשפה גבוה והעלילה מדהימה. ממש אפשר להתמכר לספרים הללו. הסופר ידע להעביר (לי לפחות) את כל הרגעים המסעירים והמרגשים ביחד. למרות שאת הסדרה סיימתי לפני כמה שנים אני עדיין מתה על הסדרה הזאת. שהיא נגמרה זה די ביאס אותי אבל מצאתי את נחמתי בסידרה ננסי דרו. =)”

“ספר הקריאה הראשון שלי. אחריו קראתי בהתלהבות את כל ספרי החמישייה, הרביעייה, השביעייה ובערך כל מה שזז, או בעצם מודפס. ממנו התחילה תשוקת הקריאה שלי והקריירה שלי כתולעת ספרים מדופלמת. ציור הכריכה הפשוט והנאיבי יישאר תמיד חרות בזכרוני. איזה כיף למצוא אותו ולהכניס אותו באנחה נוסטלגית למדף הספרים הוירטואליים שלי כאן בסימניה.”