ביקורת ספרותית על ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים מאת ת.ס. אליוט
ספר טוב

---

גוּס: חתול התיאטרון

גוס הוא חתול של פתחי תיאטרון.
ויש לציין עוד, ששמו הנכון
למעשה אספרגוּס. אך זה כה דחוס
לבטא, שברגיל נכנה אותו גוס.
מעילו מתפרק, הוא כחוש כמסרק,
וסובל רעד קל בכפו המשֻתקת.
והרי בנעוריו היה ראש לנמרים -
אך כרגע כבר אין הוא מפחיד עכברים.
זה כבר לא החתול שמימי פריחתו;
אף כי שמו, לדבריו, התפרסם בשעתו.
כשיפגשׁ את חברי מועדון השכונה
(בחצר של הבר הסמוך בפִנה)
ישמח את לִבם, אם יזמינו לו יין,
בבדיחות ובדותות מזמנים ויקטוריאניים.
שפעם הוא היה כוכב בינלאֻמי -
הוא הופיע עם אירוינג, וכל מי-ומי.
ותמיד יספר על בימת אמנים,
שם יציע ילל לו שבעה הדרנים.
אבל ראש תפקידיו, הוא אוהב להזכיר,
היה שער-של-שיר, השטן השעיר.

''שִחקתי, יאמר, ''כל תפקיד שתרצה,
וידעתי שִבעים דקלומים בע''פ.
אִלתרתי עשרות תפקידים במשחק,
והוצאתי חתול ומרצע משק.
אך גבי שם פִתלתי, זנבי גם סִלסלתי,
עם שעה חזרות לא קרה שנכשלתי.
היה לי מין קול שרִכך לב נֻקשה,
אם בתור דמות ראשית, או בתפקיד דמות מִשנה.
חתולו של דיק ויטינגטון פעם החלפתי;
את הערש של נל הקטנה לא עזבתי;
אני שצלצלתי כשלילה החל
בעונת פנטומימה לא הלכתי בטֵל.
אבל ראש תפקידי, ההיסטוריה תזכיר,
היה שער-של-שיר, השטן השעיר''.

ואם אך יכבדוהו בלֹגם של ג'ין,
יספר איך היה לו תפקיד ב-איסט לין.
וגם אצל שקספיר הוא פעם הופיע
כשחתול לשתף שם שחקן אז הציע.
הוא גם שִחק נמר - יכול עשות זאת שוב -
שרב-אלוף מהֹדו צד בתוך ביוב.
ואף היום הוא יסמר שֵער בילל אימה,
אשר את רוח הרפאים מעלה על הבימה.
ופעם הבמה חצה על חוט הטלגרף,
כדי להציל תינוק בוכה מבית שנשרף.
''חתלתולי היום חסרי חִנוך הולם,
בהשוַאה לחתולים מן הזמנים ההם.
לעולם לא יתאמנו בסדר ודיוק,
והם יוצאים חובת תִרגול עם כל קפיצת-חִשוק''.
עוד יתגרד בצפַרניו ואף יוסיף דבר
''התיאטרון כיום כבר לא כמו כבעבר.
בהפקות מודרניות החֹמר די סביר,
אך אין למצוא עוד, כך שמעתי, דבר אשר יזכיר,
את המהפך המסתורי
אשר חוללתי בדורי
כשער-של-שיר, השטן השעיר''.

» ביקורות נוספות של מיכאל
» ביקורות נוספות על ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים