ביקורת ספרותית על סולו מאת גק היגינס
ספר טוב

---

"שדה-הקרב הוא מקומם של הפגרים-הזקופים." מיקאלי חייך. "אסטרטג סיני ששמו וו-צ'יי אמר כך לפני שנים הרבה. אני סבור שהפסוק מגדיר אותך בדיוק. מורגן, בסיכומו של חשבון, במאזן הסופי – אין, הבדל בעצם, הבדל רב ביני לבינך" (עמוד 223).

"סולו" (הוצאת זמורה ביתן, 1984) מאת הסופר הבריטי ג'ק היגינס (ששמו האמיתי הוא הרי פטרסון), מחבר ספר המתח המופתי "הנשר נחת", מתרחש בעיצומה של המלחמה הקרה ועל רקע המערכה שמנהלים שירותי הביון של בריטניה במחתרת האירית (I.R.A) ובארגוני הטרור. בספר מתואר דו-קרב לחיים ולמוות בין שניים החיים את חייהם ממש שם, בין החיים למוות.

הראשון שבהם הוא ג'ון מיקאלי, יווני יליד כרתים שנעשה ל פסנתרן מחונן בעל מוניטין בינלאומי. לאחר שפקדה אותו בנעוריו טרגדיה אישית התגייס מיקאלי ללגיון-הזרים, אולי החיל "הקשוח והמפורסם מכל חילות העולם" (עמוד 21). שם עבר אימונים מפרכים במיוחד. "בששת החודשים שלאחר מכן ביצע הפסנתרן-לשעבר עשרים וארבע צניחות-אימונים, למד להפעיל כל סוג של נשק חדיש, התעמל בלי הרף עד שהביא את גופו לכושר המירבי – בעצם, לכשור שבשכמותו לא האמין מעולם. ג'ון מיקאלי הוכיח את עצמו כצל מיומן ברובה ובאקדח, וציוניו בקרב-מגע היו הגבוהים ביותר במחלקה – עובדה שאכפה על עמיתיו יראת-כבוד והערכה זהירה" (עמוד 22). מיקאלי לחם באלג'יר ועוטר על גבורתו בשדה הקרב. משתם שירותו והוא שב אל עולם החיים נתברר לו כי הוא נהנה מהרג. הוא נעשה לרוצח שכיר, המכונה הַכְּרֵתִי, הפועל בשירות כל המרבה במחיר. מיקאלי הורג לא מתוך עיקרון או כנקמה, אלא למען הריגוש והסיפוק שהוא מפיק מכך. במהלך ביצוע חוזה חיסול הורג מיקאלי מבלי כוונה בחורה צעירה.

אביה של הנרצחת הוא "קולונל אסא מורגן, חיל-הצנחנים" (עמוד 61), הוא חייל-של-חיילים. במלחמת העולם השנייה התנדב מורגן לרגימנט הצנחנים הבריטי ו"היה אחד מאותם ממזרים מסכנים שהוצנחו במערכה על ארנהם. מורגן היה סרג'נט באותה תקופה. אחר כך זכה במינוי-שדה כסגן-משנה" (עמוד 62). בהמשך שירת בשירות-האווירי-המיוחד (SAS), אותה יחידת עילית נודעת לתהילה, ולחם בעומאן. הבשורה על מות בתו, תפסה אותו בצפון אירלנד, שם הוא מוביל מבצעי לוחמה בטרור כנגד המחתרת האירית (I.R.A) באותה האלימות והאכזריות המאפיינות את כל פעולותיו. מרגע שהוא מתחקה אחר עקבותיו של מיקאלי הוא פועל בנחישות של כלב ציד, אולם המאבק בינו לבין מיקאלי ידחוף אותו אל הקצה.

היגינס כבר מזמן הפך לאחד מן הסופרים הללו שממחזרים את דמויותיהם, שמותיהן, תכונות האופי והביוגרפיות שלהן וגם את העלילה. מזל שהוא עושה זאת כל כך טוב שזה כיף לקרוא. מומלץ וכייפי כמיטב המסורת של היגינס. תרגומו של אליעזר כרמי קולח ונהיר. ספר מתח כיפי ומהנה. מומלץ!!!

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על סולו