ביקורת ספרותית על הזמן השבור - אל העיר האפלה מאת אריאלה בנקיר
ספר מעולה

---

סיימתי לקרוא את הספר הזה כבר לפני שלושה שבועות אבל לא ידעתי איך לכתוב עליו. ידעתי שאני בטוח רוצה לכתוב עליו ביקורת אבל לא ידעתי איך להסביר את התחושה שהוא עורר בי. והיום בבוקר פתאום הבנתי מה אני רוצה להגיד עליו. אז זו תהיה ביקורת קצת מוזרה אבל תתגברו על החפירה ואל תאבדו את התקווה!
נכון בכל כיתה יש כל מיני ילדים? יש את המגניבים ויש את המוזרים ויש את הגאונים שמבינים הכל כולל משוואות ריבועיות (יש אנשים כאלה!!) ויש את הילדים הלא צפויים. כאלה שאתה לא מבין בהתחלה מה הקטע שלהם ולוקח זמן להבין מי הם באמת אבל אז כשאתה מבין אתה מת עליהם, כי הם הכי אמיתיים שיש, והם לא מנסים להיות משהו שהם לא? יש למישהו מושג על מה אני מדברת או שזה רק אני?
אז זה הספר הזה. בדיוק ככה. ושמבינים אותו נכנסים אליו עד הסוף. או לפחות אני נכנסתי. התיאורים מדהימים ורגישים והכתיבה מעולה והעלילה תופסת תאוצה עד הדף האחרון ממש. כל כך התלהבתי מהספר ומזה שהוא מבוסס על אירועים אמיתיים שהוצאתי את הראשון מהספריייה (וגיליתי שגם הוא טוב אבל קצת פחות התחברתי, וזה מצחיק כי בדרך כלל הספר שני הוא פחות טוב מהראשון, לא כולל את סדרת כאוס מהלך המעולה וסדרת עיר של עצמות. אבל זה לא קשור.....)
בקיצור, זה ספר באמת מעולה, שלוקח אותך למסע בזמן עם דמויות שאני אישית הייתי רוצה להכיר בחיים האמיתיים (פייטרו! איפה אתה?). כל הכבוד שסופרת ישראלית כתבה אותו, ואפילו שלגיבורה הראשית קוראים מיקי (אני רצינית. לא יודעת למה קוראים לה מיקי. מי קורא לגיבורה שלו מיקי????) אני נותנת לספר הזה חמישה כוכבים.

» ביקורות נוספות של רואן16
» ביקורות נוספות על הזמן השבור - אל העיר האפלה