ביקורת ספרותית על רשימת המשאלות - פרוזה # מאת לורי נלסון ספילמן

---

תקציר [מכיל ספוילרים]
הסיפור מתחיל בברט בולינג'ר, אישה שעובדת במחלקת שיווק, היא נושקת אי שם לשנות השלושים. אישה מדוכאת שזה עתה אימה נפטרה מסרטן, מתגלה כאחת שיש לה הכול. ברט מסודרת, יש לה חבר מוצלח ששואף להיות המוצלח ביותר, אימא שלה, אליזבת', החלה עם עסק קטן שבמהרה בזכות כלתה, התמנף לעסק גדול שמגלגל המון כסף - זה הדבר היחיד שלא חסר לברט, כסף. מה שכן חסר לה זו אימא שלה. גיליתי במהרה קשר מיוחד בין אם לבת, כשזו השאירה צוואה וחילקה את הירושה בידי שני בניה הגדולים, את הבית הגדול שעומד בשכונה מיוחדת עם הוראות מוצמדת שמותר להם לישון שם בתנאי שלא יגורו בתוכו 30 ימים ברצף. ברט החרדה שאין לה ידע כלל, אמורה להתמנות למנכ"לית, היא נשלחת על ידי גיסתה קתרין (יד ימינה של אליזבת') למסע רצוף של למידה בנושא עסקאות, מניות ובעיקר כלכלה בכדי שתוכל ברט להחזיק את החברה. לאחר שקיבלו אחיה את הירושה, ברט ממתינה בציפייה לרגע שבו יגיד עורך הדין שמינתה אימה (שלא היה מוכר להם כלל ונבחר אך ורק עבור חלוקת הירושה כארבעה חודשים לפני מותה המצער) שברט היא המנכ"לית החדשה של בולינג'ר מוצרי קוסמטיקה. במקום זאת, מתברר לברט שאימא שלה השאירה לה הוראות בכדי שתוכל "לזכות" בירושה. ההוראות האלה הן רשימת המשאלות שכתבה ברט בנערותה, כשהייתה בת 14.
הקשר המיוחד בין אליזבת' לברט מתבטא היטב במהלך כל הסיפור, גם כשאינה בין החיים, מצליחה אליזבת' להשפיע על ברט לטובה ותמיד ידעה מתי בתה מאושרת ומתי לא. לצד כל משאלה (ברט כתבה כ-20 משאלות) אימא שלה סימנה אם הצליחה, לא הצליחה ומה לדעתה ברט צריכה להגשים. בעבור כל משאלה שהוגשמה, תקבל ברט מעטפה אותה יקריא עורך הדין בראד מיראד בקול רם, בכדי שברט תחוש בנוכחותה של אימה, ככל הנראה. כאשר ברט חושבת שהגשימה משאלה אחת - להתאהב, הרי שהיא מסיקה שמערכת היחסים עם חברה עורך הדין המוצלח, אנדרו, זו התאהבות, היא מבקשת ממיראד לקרוא לה את המכתב למשאלה הזו. אימא שלה כהרגלה מטיחה בה מילים קשות ושם היא שואלת האם לדעתה אנדרו הוא באמת אהבת האמת שלה, האם היא בטוחה בכך? למה הפקידה אליזבת' את שליחות מסירת הצוואה בידי אדם זר למשפחה? האם ברט באמת רוצה לעבוד בחברה? ברט מבינה שאימא שלה דוחקת בה לצאת מאיזור הנוחות ולבנות את החיים שהדחיקה, כשקיבלה על עצמה את עול החברה המפורסמת. לטענתה, במכתב הראשון, אומרת אליזבת' כי ברט תמיד הייתה עדינה ורצתה להיות מורה ולא אשת שיווק.
עולמה של ברט מתהפך מקצה אחד למשנהו, כשהיא מתחילה להגשים את המשאלות בקצב מהיר בכדי לזכות בירושה, ולפעמים גם לא במודע. הדבר היחיד שעומד בפניה הוא מגבלת הזמן - יש לה שנה אחת מפתיחת המכתב הראשון עד שתצטרך להגשים את כל המשאלות בכדי לקבל את הירושה.

חוות דעת
מה לא כתבו על הספר הזה? ספר קיטשי, צפוי, דביק, משעמם, מיותר, חבל על הכסף. אני חושב שכל זה נכון, ולא רק נכון, אלא עטוף בכריכה כזו שמשדרת עוצמתיות, עטוף באהבה ובחום של אימא. הספר הזה כל כך צפוי ש"(...) לסחוף את הקוראים בסיפור מלא אופטימיות, שבו המתנות שהחיים מעניקים לנו מתגלות דווקא במקומות הכי פחות צפויים." לא מתאים בעיני לגב הספר. בהחלט היו קטעים לא צפויים אבל כשלקחתי את הספר ליד שלי אמרתי לעצמי - זה רומן קיטשי שאני בטח אוהב לקרוא. ואהבתי אותו. דווקא כי הוא קיטשי, צפוי ודביק. אל תצפו למשהו מיוחד, הספר אמנם סוחף, הוא עצוב מאוד וכמעט בכיתי במהלך הקריאה שלו (כאב לי לקרוא את הקטעים על אימא שלה), צחקתי כשהיו קטעים מרגשים ומצחיקים, כן הזדהיתי, כן פחדתי בשבילה, אבל זה לא ספר שאגיד עליו "ואו, עוצר נשימה", בכלל לא. זה ספר קליל ונעים לקרוא באיזו שבת שאין בה מה לעשות, או אם רוצים לבכות הרבה. אליזבת', אימא של ברט, מתוארת כאדם חכם - אבל אולי זאת רק חוכמה של אימא שמכירה את הבת שלה. בכל מקרה, איזו אימא מסתירה מהבת שלה כל כך הרבה סודות? עם זאת, נהניתי שהיא לימדה את ברט את הדברים החשובים שכולנו צריכים לדעת. לא לוותר על מה שאנחנו רוצים, לא לוותר על העקרונות שלנו, להמשיך עם ראש מורם ולהיות בטוחים במה שבחרנו עבורנו כי זה מה שטוב לנו, כי אנחנו חיים את החיים שלנו ולא אחרים. ברט מנהיגה את החיים שלה בזכות ההכוונות של אימא שלה שמזכירה לה מי הייתה פעם ועל מי וויתרה. יש כאלה שיגידו שהספר בהחלט מרתק, ויש כאלה שיחלקו על הקביעה הזאת. בשבילי הוא היה שווה צ'אנס וקניתי אותו, אני לא מתחרט, למרות שזו לא הייתה ההוצאה הטובה ביותר וכן, טיפה התאכזבתי, אבל הספר השאיר לי מסר חשוב וציטוטים שאני לא אשכח.

» ביקורות נוספות של mopvl
» ביקורות נוספות על רשימת המשאלות - פרוזה #