היום סיימתי לקרוא את הספר עד שינוסו הצללים. הוא הלך איתי בכל תקופת שלושת השבועות ותשעה באה. אני מודה שבתחילה התקשתי, וכל פרק עצרתי כדי לקרוא משהו אחר בנוסף כי פחדתי מתיאורים קשים, אבל אחכ כבר לא הנחתי מידי עד הסיום.
הדסה קלוש כותבת בצורה רהוטה ומשכנעת, ומצליחה להעביר את אירועי התקופה בלשון ימינו, בלי לפגוע בהרגשה האוטנטית של הסיפור.
זה ממש כיף ומרגוע לנפש למצוא תרבות יהודית טובה, ספרים מוזיקה הצגות וכו' ברמה... זה ממש ממלא את המקום הצמא בנפש מלהתגעגע לדברים שהם לא בקדושה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
