ביקורת ספרותית על הנערה מקרקוב מאת אלכס רוזנברג
ספר טוב

---

זהו ספר על המלחמה הנוראית ההיא. מלחחמת העולם השניה. זהו ספר על יהודים.
אבל להבדיל מספרים אחרים שנוגעים בנקודות אלו, זהו לא "ספר שואה". גיבוריו, לא שרק שאינם מגיעים למחנות המוות, אלא שאלו שברחו למזרח גם לא הושמדו במנגנון הסטליניסטי.
וזהו ספר על בני אדם. שלמרות שהם בעולם מטורף, הם רוצים לאהוב. הם רוצים רומן גדול, בגידה בבעל השוי לגיבורה ב"נישואי נוחות" (כמה פולני!)
הספר נקרא מהר יחסית ובקלות גם בגלל שהוא מצליח להיות מותח, גם בגלל הנגיעות של גיבוריו בטרגדיות הגדולות (אבל בלי שהם יושמדו או ייפגעו), גם בגלל שהוא מדבר על בני אדם באשר הם, בכל מציאות.
לא הכל קל לקרוא, הסופר לא מתעלם משנאת היהודים בכל מקום אליו הם הגיעו, אבל ההפתעות מגיעות בכל פרק שני. יש במחתרת יהודים, ויש סוציאליסטים, ויש אנטי-נאצים. הם יודעים ומזהים את הדומה להם אבל אינם מדברים. ויש את הנאצים הנלהבים, אלו שיושבים (כרגיל) בעורף ומגלים "נאמנות" מוחלטת למכונת המלחמה. בתוך כלח אלה - המסלול שעושים הגיבורים - מרתק.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על הנערה מקרקוב