ביקורת ספרותית על אנג'ל מאת ענבל אלמוזנינו
ספר טוב

---

ענבל אלמוזנינו מהלה בספר הזה קוקטייל מצוין וקריר לימי הקיץ הלוהטים שלנו.

מה הופך את הספר לרב מכר?

כמויות נכונות ומדויקות של מתח, אהבה, סודות, יחסים מורכבים וכתיבה קולחת. כל המרכיבים הללו יחדיו גורמים לדפים לעבור מצד לצד מבלי להרגיש.

מי שמכיר אותי יודע שספרים מהז'אנר הרומן הארוטי פחות ממגנטים אותי, ובכל זאת, לאחר מספר ספרים כבדי משקל בתוכנם שקראתי לאחרונה, החלטתי ללכת על משהו קצת שונה.

אז מה יש לנו כאן?

ענבל ציירה לנו בפרולוג יופי של תמונה פסטוראלית עם בוקר עירוני בבית קפה באיטליה. היכן?

ב-FONTANA DI TREVI (מזרקת המשאלות). אין תייר שביקר באיטליה ולא הגיע למזרקה הזו. אולי גם המטבע שאני הטלתי למזרקה הזו, מתערבל לו עדיין עם רסיסי המים...מי יודע?

עמוד 7: "ניערתי את ראשי. לא האמנתי. הוא מצא אותי? הוא הגיע אחריי עד לכאן? הוא התקדם לעברי בפסיעותיו הבוטחות, בחליפתו המעוצבת. יפה עד כאב. הגבר ששמט את עולמי. את חיי. אותי. אגרפתי את אצבעותיי שרעד קל עבר בהן. הרמתי שוב את מבטי. זה לא הוא."

מי מצא אותה?
מי רודף אחריה?
ממי היא בורחת?
האם היא הוזה?
על מי מדובר?
מי האישה הזו?

האישה הזו היא: גבריאל מור.

עלמה נאה בת 23, עובדת בחברת הייטק, שמייצאת תוכנות בתחום אבטחת מערכות מיחשוב, וביתם של תמי ואורי.

גבריאל נחשבה בתיכון ל"חנונית ומנותקת חברה", עד שהופיעה דבי בחייה. מאז שתיהן לא נפרדו ואפילו עבדו באותה חברה, ולאחר השחרור מהשרות הצבאי שכרו יחדיו דירה.

במסגרת ניקיונות חג הפסח בבית הוריה, גבריאל מגלה קופסת פח טמונה בבוידעם. חיטוט בקופסא הותירה את גבריאל בגבות מורמות. מה היה שם? תעודת לידה, מכתבים ויומן של אימה.

הקופסא הזו שלחה אותה לפסיכולוגית – ד"ר לוי. כולם לחצו עליה: הוריה, דבי החברה הטובה, אחיה והראל – החבר הצמוד שאיתו בילתה חמש וחצי שנים.

המפגש האחרון עם ד"ר לוי, היה עוד לפני המפץ הגדול שהטיל רון, מנהל החברה בישיבת הצוות במשרד.

במהלך המצגת בישיבה, רון הודיע לנוכחי הישיבה שחברה "וייט קורפריישן" רכשה את התוכנה לאבטחת מידע שבאמתחתם. כדי להטמיע את התוכנה במחשבי התאגיד, נבחר צוות עובדים שיטוס לתפוח הגדול לשלושה חודשי עבודה, כולל את יוגב שהיה סמנכ"ל בכיר בחברה, וידוע כבעל חוש הומור מיני וטורדני.

החברה הרוכשת מניו-יורק נוהלה על ידי ג'ון וייט וארבעת בניו: כריסטופר, נייתן, דניאל ואלכס.

מכאן ואילך מתחילה הטלנובלה לקרום עור וגידים...
הקריאה בספר כמו בצל שפושט את שכבותיו ובכל שכבה מבצבץ עוד מידע... ככל שהשכבות עמוקות יותר, הן ממגנטות ביתר שאת.

ומה יש בשכבות העמוקות יותר? אנשים יפים, הרבה כסף, הון, יופי, רומנטיקה, סקס, כריזמטיות, דיאלוגים מושחזים ועוקצניים, דמויות מרתקות, תשוקה, קנאה ומעל לכל אהבה סוחפת.

אי אפשר שלא להתאהב בכריסטופר, מנכ"ל החברה ובנו של ג'ון ווייט.

כריסטופר מתואר כדמות שרוב הנשים מפנטזות עליה. יפה, חתיך, עשיר, יודע לפנק, מסתורי, דעתן, עקשן, שחצן ובקיצור סוג של נסיך, שלא מעט נשים כרוכות ונתלות על צווארו.

ליד הדמות הכריזמטית, מוצמדת הדמות המספרת- גבריאל. גם היא לא נופלת ממנו בפיקחותה ובעוצמתה. היא בסך הכול בתחילת העשור השלישי שלה, ויודעת בדיוק מה היא רוצה, לרבות כך שהיא גם יפיפייה, חכמה וממגנטת.

לא פעם מצאתי את עצמי כועסת על כריסטופר, עקב שחצנותו והתנהגותו הבוטה, הפלייבואית והלא ג'נטלמנית, אך לאחר כמה פרקים, מצאתי את עצמי מתאהבת ברגישותו ובחדות לשונו.

ברומן הזה תמצאו חלקים רבים שעטופים בסודות וקצב מרתק. אני הופתעתי כמה פעמים, ומאידך היו גם מקרים, שנצנוצי רמזים הוליכו אותי למוסתר.

ענבל אלמוזנינו משלבת בכתיבתה מטאפורות ספרותיות, עשירי דמיון שמחלקם הוקסמתי. כשתקראו תבינו למה אני מתכוונת.

כל הדמויות ברומן "מ-ו-ש-ל-מ-י-ם". אלה דמויות מגוונות, שיודעות לסקרן ולהפתיע את הקורא. לא חסר להן כלום...

משפחת ווייט קונה הכול בכסף: רכוש, בתים, בתי מלון, קרקעות, שרותי ניקיון, אוכל מוכן ועוד. הם עובדים ועובדים כדי שיהיה להם עוד כסף לממן את הרכישות שלהם.

לדעתי כתיבת הפרולוג בפתיח עם סצנת מזרקת המשאלות מצוינת. זו תמונה שנוטעת בקורא סקרנות כבר בהתחלה, מלבד לסמליות שהמזרקה עצמה מייצרת.

מעבר למטאפורות והשפה ניכר שהושקעה מחשבה בשמות: גבריאל- המלאך, לצד כריסטופר-נושאו של המשיח/ישו, ואף הלוגו של התאגיד שמורכב מציור של מלאך הפורס את כנפיו.

ערך מוסף ולא פחות חשוב, בספר הושקעו לא מעט משאבים בעריכה הלשונית ובביטויי לשון שופעים.

בעיני הכריכה מקסימה ומתאימה ככפפה לתוכן.

בשורה התחתונה: חגיגה לכל אוהבי הז'אנר...כן כן, אני אומרת שמצפה לכם חוויה מענגת.

אין לי צל של ספק שמי שיקרא את "אנג'ל" ירוץ לקרוא את ההמשך...

גם אני בדרכי לחבק את ההמשך שנקרא "גבריאל".

Coming Soon

לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על אנג'ל