וואו ספר מקסים !
הסיפור כתוב כל כך יפה, סוחף ומרגש.
הכל בזכות תמונה שצייר יאן ורמר, לפני 380 שנה כמעט.
בכל פעם שקראתי, עצרתי לרגע והבטתי שוב על התמונה שבכריכה. שייכתי את העלילה לאותה משרתת בבית הצייר, על כל מה שהיא עברה בחייה. הרגשתי צמרמורת שאכן התמונה אמיתית, מאות שנים עברו, והיא מופיעה על גבי ספר, וציור.
הסופרת בחרה להפוך את הנערה שבתמונה למשרתת, שהגיעה לבית הצייר עקב מצוקה כלכלית של משפחתה.
מסופר על כל מה שהיא עוברת עם רעייתו של הצייר, ובמקביל עם נער צעיר ויפה, עם ילדיו של הצייר, ועם משפחתה.
הסוף קצת מאכזב ונותר ריקני. ציפיתי לסוף שונה במעט.
דרך אגב- בציור זו בתו הבכורה של הצייר יאן ורמר.
סיפור באמת מרגש ויפה.
אהבתי.