ביקורת ספרותית על תחת אש - רשימותיו של מפקד משדה הקרב מאת יוני שטבון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 ביולי, 2016
ע"י גל פרל פינקל


הפעם הראשונה שחוויתי את המושג "תחת אש" הייתה ממש מתחת לאש. זה קרה בין השיחים בלבנון, ואני אז סמל צוות צעיר ביחידת אגוז, ערב נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. לא חשבתי שכך זה ייראה. לפחות לא בפעם הראשונה. דמיינתי את זה אחרת, הרבה יותר נועז ואקטיבי, אבל אמר מי שאמר כי "שדה הקרב הוא ממלכת אי הוודאות"" (עמוד 15).

הספר "תחת אש" מאת סא"ל (במיל') יוני שטבון (הוצאת ידיעות ספרים, 2016), מתאר את שירותו הצבאי של המחבר בשורות חטיבת גולני, למן שלהי שהיית צה"ל בלבנון בסוף שנות התשעים ועד לסיומה של מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. אמנם את ראשית שירותו "בגולני עשיתי בגדודים" (עמוד 51), כותב שטבון, אך בהמשך השלים מסלול הכשרה "כלוחם ביחידת אגוז" (עמוד 16). ביחידה מובחרת זו הפך לסמל ולמפקד צוות ולקח חלק בפעילות מבצעית הן בלבנון והן בעת האינתיפאדה השנייה. כמפקד צוות הוביל שטבון את אנשיו לפשיטה במחנה הפליטים עסכר שבשכם. כמי שביצע פעילות מבצעית רבה במרחב זה אני יכול להעיד שתיאורו של שטבון מדויק מחד וממש קופץ מבין הדפים מאידך. המחבר מצטייר מן הספר כקצין לוחמני ומסור ונראה שהוא אכן כזה, שכן כיום הוא מג"ד מילואים, תפקיד הדורש מחויבות גבוהה מאוד. "עם כניסתי לתפקיד מג"ד במילואים קבעתי כי המשפט "נכונים לבצע" יהיה ססמת הגדוד, כהמשך לדמויות מופת בעם ישראל שהתחנכנו לאורן" (עמוד 92).

המחבר עוסק לא מעט בשאלה מה מניע חיילים לפעול תחת אש. "המרכיב הראשון הוא הערכים המושרשים בו. הזדהות עם גדול השעה והמשימה היא ביטוי של יסודות ערכיים שירש בבית הוריו, במוסדות החינוך שבהם למד ובתנועת הנוער שבה ספג רעיונות ומחשבות" (עמוד 34). בין ערכים אלו מונה שטבון את ערך הרעות. "המרכיב השני הוא ביטחונו של החייל במפקדו. דמות המפקד, האמור להוביל את חייליו בשדה הקרב, מהווה גורם קריטי. מפקד השולט במקצוע הצבאי וניחן ביכולת קבלת החלטות ראויה, מאפשר לפקודיו לסמוך עליו גם תחת אש" (עמוד 35).

במהלך הקרב על בינת' ג'בל מצאו עצמם לוחמי גדוד 51 של גולני לוחמים בתנאים קשים כנגד מחבלי החזבאללה, הוביל שטבון, עתה קצין המבצעים הגדודי, כוח תגבורת קטן לשטח ההריגה במטרה לחלץ את הנפגעים. "אירוע ההיתקלות עם חיזבאללה נעשה מורכב ומסובך יותר ויותר.
מעמדת חפ"ק המג"ד אני מביט בתחילת ההיתקלות בחיילי פלוגה א' הרצים בעקבות מפקדם פרידלר לעבר מבנה קדמי יותר במטרה לסייע לפלוגה ג'. אני שם לב כי כיתת לוחמים נשארה מאחור, מהססת להתקדם. הבנתי כי הם "פיספסו את הרכבת" הפלוגתית והאש הנורית עליהם מכל עבר מונעת מהם לנוע יחד עם חבריהם לפלוגה.
"עשור, יש כאן כיתה של פלוגה א' שתקועה כאן מאחור. אני אוביל ואחביר אותם לבית של פרידלר", אני מודיע ליניב עשור המג"ד.
"בהצלחה", עשור מאשר.
היום, בהסתכלות של שנים לאחור, הרגע הזה והשתלשלות האירועים שלאחר מכן בקרב ובמלחמה השפיעו משמעותית על חיי.
"שלום, קוראים לי יוני, ואני הקמב"ץ של הגדוד", אני פונה לכיתת הלוחמים המופתעת.
"נועו אחריי ונגיע למבנה של הפלוגה".
בדרך למבנה נפרש לפנינו שטח פתוח שאורכו כשמונים מטר." (עמוד 147).

בהמשך הלחימה פעל בכדי להכווין אש סיוע לטובת כוחות הגדוד. המפות ותצלומי האוויר שברשות הגדוד לא היו מעודכנים, וחלק מהבתים כלל לא הופיעו בהם. חיל האוויר התקשה לסייע מחשש שהירי יפגע בכוחות גולני אשר היו סמוכים למחבלים. למרות זאת פעל שטבון ליצירת שפה משותפת ולהחברה והפעלה של מסוקי קרב. "כל מי שניווט פעם מכיר את התחושה. אין דבר יותר טוב ממציאות שבה באמצע ניווט בדד (ניווט יחידים) בלילה חשוך, אתה פוגש חבר בנ"צ (נקודת ציון) משותפת. זה מעניק לך ביטחון.
כך בדיוק הרגשתי כשהבנתי שהטייס יודע היכן אנחנו נמצאים.
"כאן יוני. קבל קו כוחותינו. מחומת המטע ומערבה אתה סגור לאש", אני מחדד לטייס את מיקום כוחותינו. חש בטוח להכווין ולהפעיל מסק"ר (מסוק קרב). הידע והניסיון המקצועי שרכשתי יחד עם חבריי בעשרות אימונים ומבצעים, במיוחד בלבנון, מאפשרים לי זאת. אין תחליף לאימונים ולניסיון, אני מזכיר זאת לעצמי לאורך כל השירות. גם במילואים.
שני המבנים ממזרח, האפור והלבן, הציקו לי מאוד. מהמבנים הללו יצאו המחבלים ומשם נורתה רוב האש. אני מכווין את המסוק אליהם.
טיל ראשון ושני נורים, אני מזהה פגיעה.
הנזק מועט, אך הפיצוץ יוצר אפקט של הלם ושקט קצרצר" (עמוד 160).

על האופן שבו פעל בקרב בבינת' ג'בל עוטר שטבון בצל"ש הרמטכ"ל. בכתב הצל"ש נכתב כי "סרן יונתן שטבון שימש כקמב"ץ בחפ"ק המג"ד והיה מרוחק יחסית מאזור הלחימה של פלוגה ג'. משהתחוורה הפגיעה הקשה בשרשרת הפיקוד של הפלוגה, הוא ביקש מהמג"ד, ואף התעקש, לחבור לפלוגה שנתקלה ולהילחם כתף אל כתף עם לוחמיה. עם הגעתו של סרן שטבון למרחב הלחימה, הוא סימן את מקומו ואת מקום הפלוגה למסק"רים ואִפשר למג"ד ליצור "תמונת מצב". סרן שטבון התקדם תחת אש כבדה וחילץ פצועים והרוגים משטח ההשמדה, כשהוא מפקד על לוחמי הפלוגה, שלא נמנו עם פקודיו, ומתפקד למעשה, כחליף לסמ"פ שנפצע. הגעתו לאזור הקרב הייתה מכרעת בלחימה, ותרומתו הייתה רבת חשיבות לניהול הקרב הפלוגתי ולחילוץ הפצועים וההרוגים ממרחב הלחימה. סרן יונתן שטבון הראה במעשיו רוח לחימה, יוזמה, אומץ לב תחת אש ומנהיגות. על מעשה זה הוענק לו : צל"ש הרמטכ"ל י"ט באלול התשס"ז ספטמבר 2007, גבי אשכנזי, רב אלוף, ראש המטה הכללי".

הספר כתוב טוב ושירותו הקצר אך מלא האירועים של שטבון מלוחם ועד מ"פ מהווה חומר קריאה מעניין מאוד. ניכר במחבר כי הוא ערכיו ואמונתו מהובילו אותו לשרת היכן שקשה, אך משמעותי. מנגד בספר מוצנעים כשלונות אפשריים דוגמת אירוע בו שימש כסמ"פ בגולני ונהרג חייל מאש חיזבאללה. בהחלט יתכן, שמדובר במקרה שבו נתקל שטבון בחוסר גיבוי מצד מפקדיו, שכן מפקד חטיבת גולני דאז, ארז צוקרמן ראה בו אחראי לכשל מבצעי שבגינו היה הכוח פגיע לאש החיזבאללה. מנגד, יתכן שצוקרמן, שנחשב ללוחם של לוחמים והתפרסם בגיבוי ובתמיכה שהעניק לפקודיו דווקא צדק. "את רוב שירותו עשה בשייטת 13 ואף פיקד על יחידת אגוז בזמן הקמתה מחדש ב-1995. לארז יש מוניטין של קצין ומפקד אמיץ במיוחד ומוכשר מאוד" (עמוד 72), מציין שטבון בספר. יתכן וניסיונו המבצעי הרב הביא אותו לקבוע ששטבון שגה. גם את העובדה שמתפקיד מפקד פלוגה מבצעית בגדוד חרוב הצליח לשוב לשורות גולני רק לתפקיד קמב"ץ (שנחשב לתפקיד טרום-מ"פ) הוא אינו מסביר. החלטתו להשתחרר מהצה"ל נותרה גם היא ללא הסבר מספק לקוראים.

מנגד, רצונו להציג את הדרג הטקטי כמי שפעל היטב בלבנון ובשטחים והוכשל על-ידי הדרגים הבכירים, מנותק מן המציאות. שטבון יודע היטב, כתוצאה מן העובדה שלחם במערכה ב-2006, שהמלחמה המבולבלת ההיא נראתה כך בין היתר גם בשל היעדר רוח לחימה, תוקפנות ונחישות בקרב הגייסות כמו גם בקרב חלק מן המפקדים הבכירים. שטבון מביע בספר גם את עמדותיו הפוליטיות (הוא כיהן בין היתר כח"כ במפלגת הבית היהודי) אם כי לא בהבלטה יתרה. להתנתקות, למשל, הוא מתייחס כגירוש. תיאוריו, שאינם מפתיעים בהינתן הרקע של המחבר, לוקים בחוסר ביקורתיות, בהיעדר ציניות וצניעות בריאים וכן במבט מפוכח על טיב המערכות, הרקע להן ותוצאותיהן. גם כך וגם כך מדובר בספר קריאה נעים ומומלץ לחובבי המורשת הצבאית ולצעירים לפני גיוס.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ