ביקורת ספרותית על כבי את הנר מאת מוטי שריר
ספר טוב

---

"לַיְלָה, לַיְלָה, רַק אַתְּ מְחַכָּה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה."
(מתוך הבלדה "לילה לילה", מילים: נתן אלתרמן, לחן: מרדכי זעירא)

וכך זה מתחיל:

המועד: 6 ביוני
אירוע: גופה בספארי
אזהרה: כל מה שתקראו בפיסקה הבאה, אינו מיועד לבעלי קיבה רגישה ושלא תגידו שלא הזהרתי.

פקד רמזי עיסא נאלץ לבלות את שבת אחר-הצהריים, ליד גופה שהונחה על משטח מלבני בקדמת הכלובים בספארי.

הזוי לחלוטין שהשטח נקי מדם, ועוד יותר מוזר שהגופה נמצאה, ללא צוואר עם גולגולת מחוברת ישירות לכתפיים, בשתי רצועות עור וגידים ...

מ ז ע ז ע !

מעניין, מה גופתו של ד"ר יואב דביר, בן 52, גינקולוג בכיר ומיילד עושה בספארי? לא ברורה העובדה שד"ר יואב דביר נמצא בספארי, כאשר היה רשום כרופא כונן בחדר לידה... ועוד יותר מוזר, שד"ר לוי האחראי על התורנויות אמר שמעולם לא קרה שד"ר יואב דביר "הבריז"... כל העובדות הללו בהחלט גורמים להרמת גבות אצל סגל הרופאים וחוקרי המשטרה.

ד"ר יואב דביר, רווק, לא ידוע על בת זוג קבועה, אמו בבית אבות ואחותו באוסטרליה ... תעלומה... מה קורה כאן?

לאחר הסצנה המבעיתה והדוחה הזו, הסופר מחזיר את הקורא אחורנית כחודש לפני... למרכז הווטרינרי בבית דגן, לד"ר ענג קפלנסי - וטרינרית, בראשית דרכה, שאנמיה אפליסטית מאיימת על חייה, וכדי להצילה מגזר דין מוות יש צורך בהול בתרומת עצם.

סביב התרומה מתחיל מרוץ לחיפוש תורם, ובד בבד מתחולל מחול שדים סביב ענג ללא ידיעתה.

ב-9 ביוני גופתו של ד"ר רפי מרגלית, רופא עיניים בכיר משיבא, נמצאה נטושה בחצר. גם הזירה הזו הייתה נקייה מדם, כפי שנמצאה זירת האירוע של ד"ר יואב דביר. לאחר מספר ימים נוספים נמצא גם ד"ר יורם הלפרין קשור לעץ בפארק... האם יש קשר בין כל הרופאים הללו?

המשותף לכל הרופאים: הם היו חברים לספסל הלימודים, בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, ואי אפשר היה להפריד ביניהם באותה תקופה.

כל הרמזים מובילים ישירות לענג, והיחידה שאינה מוכנה להרים ידיים מי אם לא? אחותה הצעירה-ערגה.

ערגה עמדה על דעתה ולא ויתרה ויש לכך מחיר. היא פותחת תיבת פנדורה ונחשפים סודות נוראיים מהעבר.

אט אט בכתיבה פשוטה, בגובה העיניים, מתחילים לזחול מהתיבה "ס-ו-ד-ו-ת" כתולעים מתוך תפוח רקוב.

על איזה סודות מדובר? תצטרכו לקרוא בעצמכם.

עבורי זה ספר ראשון שאני קוראת, מתוך מספר ספרים שמוטי שריר כתב. אחרי קריאת הספר הנוכחי אני בטוחה שאקרא את יתרת ספריו.

זהו ספר מתח קליל, זורם, ערוך היטב, מטלטל, עם דמויות מעניינות וכמה פיתולים מרתקים, מפתיעים ומסקרנים.

גם אם חלק מהטויסטים היו לי צפויים, ויהיו צפויים לוותיקי הז'אנר, אותי - הספר הצליח להדביק לכורסא.

מאופן הכתיבה והביטויים המקצועיים, ניתן להבחין בבירור שהכותב מצוי היטב, במשפחת "החלוקים הלבנים" ובמסדרונות בתי החולים, עם צוהר פתוח לעבר "המדים הכחולים" וחדרי חקירות במשטרה.

ממליצה במיוחד לאוהבי הז'אנר, ובמיוחד כשמדובר בסופר תוצרת כחול לבן, אזי על אחת כמה וכמה.

לסיכום: זהו ספר בלשי מהנה, עם תבלינים של דימיון פורה שאינו נותן מנוח.

רמז:...עמוד 196: "לפצעים ישנים אין התיישנות".
ועוד רמז קטן לקינוח... לא לחינם ציטטתי את שתי השורות מתוך הבלדה "לילה לילה" בתחילת סקירתי.

קריאה מהנה

לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על כבי את הנר