לא דירגתי. הפסקתי לקרוא אחרי כ - 150 עמוד. לא הרגשתי רצון להמשיך. התיאורים המייגעים של ההכנות לטיול, הפרטים והקשר עם המארחים הגיאורגים לא תפסו אותי. יכול להיות שהפסדתי את דרך המשי עצמה - בחלקה הייתי (בוכרה, טשקנט, סמרקנד, חיווה) - אבל מבחינת עניין ורצון לקרוא - לא הצלחתי. מצאתי את עצמי (בניגוד לספרים אחרים) שאין לי חשק להמשיך לקחת אותו ליד. זו אינה המלצה שלא לקרוא, אני בטוח שאחרים ימצאו בו עניין רב - אני לא הצלחתי.
