משה - כבר על התגובה שלך ל'מחשבות', מגיע לייק.

ל"מחשבות" הסקרן אילו הזדהית בשמך, הייתי יודע אל מי לפנות וכיצד. מאחר שהינך מעדיף/ה להישאר בעילום שם, אפנה אליך בשם "מחשבות". שאלת שתי שאלות ואשיבך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. להספיק לקרוא כל כך הרבה ספרים? לעניות דעתי הנני קורא מעט מדיי מכפי שהייתי רוצה. ובאשר לשאלה "מה לך ולספרים חילונים" אשיבך כמה תשובות. האחת, מה היא ההגדרה של ספר "חילוני"? האם ההגדרה תיעשה על פי תוכנו? על פי מיגדריותו של סופרו? על פי ההוצאה לאור? תשובה שנייה, אם אמנם נמצא הגדרה מדוייקת ל"ספרים חילונים", האם הקריאה בהם מוגבלת לאנשים המגדירים עצמם כחילוניים בלבד, או שמא הרשות נתונה גם ל"דוסי" לקרוא בהם, ממש כשם שהתנ"ך ושאר כתבי הקודש פתוחים לקהל הרחב ולכל המעוניין ללמוד ולקרוא בהם? ושלישית, היהדות אינה מקבלת את החלוקה הדיכוטומית בין "דתי" לבין "חילוני". החלוקה הזו מקורה בתפיסה הנוצרית-כנסייתית, לפיה אנשי הכמורה והמנזרים חייהם "קודש", כביכול, ומחוץ לכנסייה והמנזר קיימים חיי ה"חולין". על פי תפיסת היהדות, הקדושה והקודש מקומם לא רק בבית הכנסת ובבית המדרש אלא בחיי היום-יום על כל צעד ושעל, והם לא רק נחלתם של "דתיים" אלא של כל יהודי באשר הוא. לפיכך אמרו חז"ל על הפסוק "כפלח הרימון רקתך" שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון. ואין לך יהודי, גם מבין המגדירים עצמם "חילונים", שאינו מלא מצוות ומעשים טובים למכביר. בספרו הנ"ל של עבר-הדני מצאתי יופי ספרותי ותוכן עשיר גם מן הפן היהודי ולא רק מהפן האנושי והספרותי הכללי. מקווה, "מחשבות", שתשובתי סיפקה אותך והשאירה לך מקום ל"מחשבות".

יורם עבר-הדני איש נחמד מאוד, ובמאי מוכשר. יצא לי לעבוד איתו על כמה דברים, אבל לא לקרוא דברים שלו.
אתה כותב יפה וברור, גם אם הניסוח תמציתי משהו. הערה קטנה: דמויות הן תמיד נקבות, גם אם הן של זכרים.

איך אתה מספיק לקרוא כל כך הרבה ספרים? ומה לך ולספרים חילונים? אני סקרן.