ביקורת ספרותית על האור השחור מאת איל מגד
ספר טוב

---

פתח דבר, זוהי התוודעות ראשונה אל הסופר. התוודעות מרתקת, הוא נוסף אצלי לרשימה המכובדת.

זהו רומן מטלטל, של גיבור, היסטוריון, בעל דיעות פוליטיות ימניות קיצוניות, אשר רואה בחזונו גורל מסוים לעם היהודי. מחליט לפעול, וללכת נגד הזרם. במקביל קיימת אצלו כמיהה לאהבה, אשר גם בה אינו משאיר ליד הגורל את ההחלטה הסופית. תוך כדי הליכה נגד הזרם, מתאר גיבור הספר, את עולמו הפנימי והחיצוני, את חייו, ושוזר בעלילותיו אמירות מורכבות על חיינו.

לצד ההיסטוריה הסודית של גיבור הרומן נפרשת ההיסטוריה הגלויה שלנו, ספק אמיתית ספק בדויה, כשהשאלה המרכזית היא כיצד יכול אדם לתמרן בין שתי היסחפויות: בנהר ההיסטוריה, על אפיקי הפעולה הפוליטית שלו, חזונות התיקון והגאולה של העם והלאום, ובנחל הפרטי, על דחפיו הנפשיים הדוחקים, ועד כמה ניתן בלב הסערה ההיסטורית לשים בצד את הרצונות הפרטיים שלנו.

בחווית הקריאה הזו, ידעתי כי יש לי דעה פוליטית מסוימת, נגדיר אותה כמרכז. וחשבתי לעצמי שהיא די מגובשת. במהלך הקריאה בספר, התחלתי לקרוא את דעותיו והגיגיו הימניות הקיצוניות של הגיבור. בתחילה ניסיתי להניף אותם מעלי, כמו בניסיון גירוש של זבוב טורדני. עם המשך הקריאה, אט אט דעותיו של הגיבור התחילו לתפוס אחיזה אצלי בתודעה, ואפילו אמרתי לעצמי, וואלה, אולי הוא צודק? קיצורו של דבר, הרגשתי כי הספר גורם לי מעין חשיבה וגיבוש מחדש של הדעות והעמדות. מלבד זאת, נהניתי מסיפורו האישי של הגיבור, תוך כדי שילוב ההיסטוריה העכשווית עם הגיגיו ברקע.

נהניתי מאוד, מומלץ.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על האור השחור