באשר לשאלת גאונותו אני חושבת שהיו לו יכולות רטוריות יוצאות דופן והוא עשה שימוש מבריק באופן בו ניצל את אלו על מנת להגדיל את הכח שלו.
התקופה עצמה בה הוא חי ופעל הייתה מאד נוחה בשביל זה. הוא לא היה יוצא דופן מבחינת הזיקה הלאומנית שלו. רוב האנשים בעורף לא הבינו מה קרה להם כי כל הזמן קבלו דיווחים שהם מתקדמים יפה, מנצחים אוטוטו. אף חייל ממעצמה זרה לא דרך על גרמניה, לא נכנסו אליה, לא כבשו אותה. הם פשוט חתמו על הסכם תבוסה, שמבחינת הציבור היווה בגידה של השמאל.
היטלר לא היה הלאומן היחיד וכמוהו היו נוספים שקראו לממשל רדיקלי יותר. הרעיון של סכין בגב האומה הוא דבר שחשו פלגים רחבים בציבור באותה העת.
תחות הנבגדות, הסעיף מחוזה ורסאי שמאשים את גרמניה בהיותה האחראית היחידה לפרוץ המלחמה, ממנו נגזרים גם הפיצויים העצומים שכעת היה עליה לשלם, המצב הכלכלי המזעזע שהיה נחלת הציבור, כל אלו הם בתשתית של העליה של היטלר לשלטון.
ב1924 עם תכנית דאוז האמריקאים הלוו לגרמניה סכומי עתק על מנת שהיא תשפר את הכלכלה ותוכל לעמוד בתשלומים לבריטניה וצרפת. בתקופה הזו במהלכה גרמניה מתאוששת, רואים לפי התפלגות קולות בבחירות לרייכסטאג שמפלגות קיצוניות משני הצדדים מקבלי פחות קולות, בהשוואה לבחירות שלאחר המשבר הכלכלי. אחרי 1929 פוסקות ההלוואות מארה"ב, שגם מבקשת מגרמניה אותן בחזרה. שיעור ההתאבדויות בגרמניה לאחר המשבר הזה גבוה פי שניים מאשר בארה"ב, ובבחירות המפלגה הנאצית הופכת לשניה בגודלה. רואים איך הציבור, כשהמצב הכלכלי מורע, הולך שוב כלפי הקצוות, הן מבחינת הבחירה שלו בלאומנים והן מבחינת הקומוניסטים. המרכז מאבד את הכח שלו.
היטלה עלה לשלטון שלו על רקע ספציפי מאד, ולא בשל חכמה יתרה. הוא היה בעל יכולות רטוריות יוצאות דופן וסחף את ההמונים. הוא הבליט את עצמו מעל ליתר המפלגות, הוא היה שונה והוא הבטיח שינוי, אז שינוי כולנו קיבלנו.

את יודעת, עם כל הכאב הרב היטלר כן היה גאון. אולי זה לא מתבטא בספר אבל אדם שהצליח לסחוף אחריו כל כך הרבה אנשים פעל במומחיות שקשה לאמוד אותה. האמת אחרי שידוע עליו כל מה שידוע בטח שלא צריכים לשלם הרבה בשביל הספר, אבל זה כבר עניין פרטי של כל אדם.