הגעתי לספר הזה בעקבות המלצות חמות ואכן קראתי ונהניתי ומדוע? ראשית העלילה בנויה היטב, קולחת ונוגעת ברבדים העמוקים של הנפש. הזדהיתי עם רינה בעלת האכסניה על מפעל חייה שכמעט נשמט מתחת לרגליה . הזדהיתי עם תחושת הריקנות ששרתה עליה עם חוסר התוחלת ושמחת החיים והכמעט פרידה מהמקום שבו השקיעה את נשמתה במשך שנים.הסופרת מטיבה לתאר רגשות ומחשבות באופן נדיר ואף השכלתה בתחום הפילוסופיה נותנת את אותותיה בכתיבתה. הסופרת נטלה פיסת חיים של שתי משפחות שמלכתחילה הקשר ביניהן אינו מובן ובהדרגה אנו נחשפים לקשר הזה כאילו במקרה . אני יכולה להשוות את סגנון כתיבתה כאותו ציור מושלם ויפהפה המכוסה מעיני המתבונן והכיסוי מוסר בהדרגה ולבסוף מתגלה התמונה כולה במלוא עוצמתה.
אני מתוודה שלגבי הפרק האחרון בספר (פרק 33) יש לי ספקות . למה התכוונה הסופרת כשבנימין לקח את ה... מהתיק ? איך נגמר הסיפור?

ספר מיוחד במינו המשלב דמויות שלא מוצאים בספרים אחרים .
כתוב בצורה עדינה ורגישה כך שאנחנו מזדהים עם הדמויות
ונכנסים לתוך העלילה.
מימי הקטנה והג'ינג'ית שווה את הלב מיד.
מומלץ לקריאה.

הקריאה בכלל הינה דרך מיוחדת להביט לתוך עולם . עולם שונה שבו הלא נודע רב על הנודע . מעבר לגילוי "בעולם החדש" על פי מהות היצירה יכול הקורא לחדור ולהבין את עולמו של המחבר מנקודת ראותו הייחודית האובייקטיבית בעליל . נקודה ייחודית שבה המחבר מציג תפישות עולם , דעות , רגש , ומציאות .

כיוצר חובב סיפורת , דרך ההתבוננות על יצירה באה לידי ביטוי בשני אופנים . האחד הינו העלילה ודרך כתיבתה והשני הוא השתקפותו האנושית של מחבר היצירה ביצירה עצמה .

שושן צחור הינה יצירה ספרותית מרהיבה בעלת עלילה משלהבת דמיון ויוצרת מתח כאחד . הדמויות הלוקחות חלק בעלילה הינם רב גוניות ומסקרנות היוצרות אמפטיה רגשית ואף הזדהות .

אם תחילת הקריאה נחשף הקורא לאווירה מיוחדת המוחדרת לעלילה . האווירה הזו מלווה את הקורא ומעניקה לו חווית קריאה והסתכלות ייחודית לנבכי האדם . הדילמות המוצגות לאורך העלילה הינם דילמות הלקוחות מהחיים . דרכי התמודדותם ומערכות היחסים המתפתחות לאורך העלילה מלוות במגע יד אומן . הענקת "החיים" הממשיים לדמות יוצרת זהות עמוקה ורגשות בלתי נשלטים .

המצבים אליהם נחשפות הדמיות הינם מצבים הלקוחים מתוך החיים המודרניים . מצבים בהם כול אדם ואדם יכול להיתקל בהם ולמצוא מכניזם אם חייו האישים . התמודדות הדמויות מול הקשיים שהדרך מובילה אותם נותנת לקורא את היכולת להבין את הרציונל והאנטי רציונל בחברה המודרנית . כול זאת מתוך נקודת ראות פשוטה של אדם ממוצע ומבלי לגרוע ולו לרגע קל מחדוות הקריאה .

ביצירה קיימים ניגודים בין הדמויות , הניגודים הללו מעניקים נקודות השקפה רב גוניות על מצבים . הניגודים הללו משרתים היטב את המטרה ויוצרים דיאלוגים מרתקים . מעל הכול ניתן לחוש בתקשורת הרגשית בין הדמיות . הדמיות הללו סופחים אליהם את חדוות החיים ובו בזמן את המועקות והטרגדיות שאליהם הם נקלעות .

כיוצר אני מביט לנפש הכותב ומוצא את העולם הרגשי שבו . את העולם הכול כך "חם" המוצג בתוך הנפשות הפועלות בעלילה . מערכות היחסים ביניהם מעידים על השקפת עולם המחפשת את נקודת האור וגם מגיע אליה . בו בזמן ניתן לזהות תעוזה ודבקות בלתי קונפורמית למסכמות .

השפה עשירה ומרהיבה וסוחפת את הקורא לעולם של תיאורים מרתקים . הספר ניקרא בקלות רבה וזאת מבלי להתפשר על איכויות הדיאלוגים והמונולוגים כאחד .

ניתן לזהות את מידת ההשקעה ואת הלימוד טרום הכתיבה . הספר עתור במובאות וכן תיאוריות מרתקות הלוקחות את הקורא לעולם בלתי מוכר ומרתק כאחד .

כאדם שקרא ספרים רבים אינני יכול שלא לומר כי הספר קולח ומרתק עד כדי שלא ניתן להתנתק ממנו . בערב אחד אספתי אותו לבין ידי וגמעתי אותו בשקיקה ובהנאה מרובה .

לבסוף ניתן להוסיף את הערך המוסף בקריאה הזו . אותם מסרים גלויים ומוסתרים שהמחברת בכישרון רב מצליחה להביע ולהוסיף ערך מוסף היקר מפז לתוך הקריאה .

הספר שושן צחור הוא הבעת דעה , רגשות , מדד אמיתי לנפתולי החברה המודרנית , אהבה , כמהה , הקרבה , סגפנות , אצילות הנפש , ייחודיות , ראית השונה , דאגה לחלש כאחד ובו בזמן יצירת אומנות מהטובות שפגשתי בחיי .



מומלץ בחום

הספר "שושן צחור" מדבר על אהבה.
אהבה טוטאלית בלי התחשבנויות כמו שנהוג כאן למטה בכדור-הארץ..... אהבתה של מימי לדוד יוסי למרות....והצלתו ....היתה חייבת לו את נעוריה למרות שהם גם נגזלו .....ואהבה של מקום עבודה שהושקעו בו חיים (אהבתי את הרעיון השחור של מודעת-האבל שרינה ......ואהבה בכלל באשר היא !!! ולבסוף...אהבתי את הרעיון שאני קוראת ספר אשר אני מכירה את המחברת שלו !!!!!!!!!!!!
אז כן ! אהבתי מאוד...קראתי אותו ביומיים...מקסים !!! כן ירבו !!!!!!

כבר הרבה זמן לא קראתי רומן שסחף אותי, שלא יכולתי להניח אותו מידי עד שסיימתי לקרוא את הפרק האחרון. להביט בתוך עצמי להזיל דמעה ולחשוב אכן - "אלוהים מצוי בפרטים הקטנים, אלוהי האינסוף". אבל לא בפרק האחרון יהיה התיאור של הספר הנפלא הזה. תיאור מסכת היחסים מרגע לידתה של ד"ר מימי קניג, האי נוחות של אמה שרה מהכמעט פגית שנולדה לה, הגדלה בקושי, אוכלת בקושי ומדברת בקושי, הבכלל לא מחייכת. מערכת יחסיה המיוחדת עם דודה יוסי המוזעק לעזור "אם אני לא מוציא מהגי'ינג'ית הזו חיוך, אני פורש מהשאו ביז" ומצליח לסחוט מאחיניתו קימור שפתיים, ונפשה של מימי נקשרת אל הדוד שיודע לחבק, שיודע לאהוב ויודע גם לפגוע. הספר סיקרן וסחף אותי כי הוא נוגע בסוד, ובכל פרק הקורא מקלף סוד ועוד סוד, עד הסוד הגדול מכולם, המפתיע מכל. זה ספר על חברות, על שונות, על התמודדות בחברה, על אהבה ועוד סודות המתכסים באוושת עלי השלכת של החיים. ממליצה בחום. חנה הילמן שדרות

את הספר שושן צחור לא הצלחתי להניח מידי מאז התחלת הקריאה ועד סופה. העלילה סוחפת הלאה, אל תחושות של מתח גובר והולך. אלא שהמחברת משכילה לשזור בסיפור הסוער שלפנינו גם עיונים עדינים ורגישים במיוחד בנפשותיהן של הדמויות המרתקות שאותן היא מעצבת. הספר מצטיין בסגנון כתיבה זורם, עשיר ואיכותי, שמשרת היטב את מורכבותה המיוחדת של העלילה.

כעת סיימתי לקרוא... אני עדיין בתוך העלילה המרתקת, סוחפת, כתובה להפליא... התאהבתי במימי - כעסתי על יוסי. היצירה המופלאה הזו, סיפורה של רינה בגוף ראשון, לעומת סיפורה של מימי המסופר על ידי המספרת, המפגש בין שני העולמות האלה לבסוף... באינסוף של ההפתעות שבסיפור כולו...

נפלא ומרתק!

מה שהכי אהבתי בספר הזה, זה את הרמזים שנשתלו במהלך הספר. רק בשליש האחרון של הספר, דברים התחברו לי.
אני חייבת לומר שאת השליש האחרון קראתי פעמיים. בפעם הראשונה הייתי בכזה מתח שחלפתי עליו במהירות. הפעם השנייה הייתה התענגות על הדברים.
והסוף...בחיים לא הייתי מעלה על דעתי.

במקרה נפל לידי הספר הזה במבצע של סטימצקי, ספר שני ב-19.90, לא הכרתי את הסופרת אבל הכריכה משכה אותי. ואני חייב לומר שהופתעת. מדהים הספר הזה, בעיקר בסגנון הכתיבה שלו: משפטים שבורים, נקיים שמצליחים להביא כל כך הרבה אינפורמציה במשפט אחד. היו משפטים שקראתי פעמיים, רק מהעושר הלשוני והמיוחדות שבו.
ממליץ בכל פה.