ביקורת ספרותית על זה הסוף שלך - סיפורים על אנשים שיודעים כיצד ימותו מאת ריאן נורת
ספר טוב

---

מה היה קורה אילו היינו יודעים באיזו צורה נמצא את מותנו? נניח, אומר הדינוזאור (אין לי מושג למה זה דינוזאור) בהקדמה לספר "זה הסוף שלך", שיש מכונה שמסוגלת לספר לכל אדם באיזו צורה הוא ימצא את מותו. מה יקרה אז?
הקונספט המעניין הזה נהגה על ידי עורכי הספר ופורסם בכתב עת, בצירוף הזמנה פתוחה לכל הקוראים להמציא סיפורים בנושא ככל העולה על רוחם. ההיענות, כך נאמר במבוא, הייתה מדהימה. מתוך המוני הסיפורים שנשלחו, התקשו העורכים לבחור בטובים ביותר שיפורסמו בספר.
המכונה המדוברת לוקחת דגימת דם ומדפיסה על פתק את הדרך בה האדם ימצא את מותו. זאת יכולה להיות מילה אחת, או משפט שלם.
ואלו החוקים להם הסיפורים מצייתים:
1. המכונה תמיד צודקת.
2. לכל אדם יש פתק אחד, לא משנה כמה פעמים הוא ינסה.
3. מרכיב האירוניה שמבטיח את חוסר הוודאות.
פתק שכתוב בו 'זקנה' לא בהכרח מצביע על אריכות ימים, הכוונה עשויה להיות רצח מידי איש זקן.
בגלל סעיף 3 המכונה לא ממש אינדקטיבית, ובכל זאת יש עניין.

הפרטים הנוגעים למכונה משתנים מסיפור לסיפור: גודל המכונה נע בין קופסת תכשיטים למקרר, הפופולריות נעה בין 'אני מגניב כי עשיתי את זה' לבין 'אני מגניב כי לא עשיתי את זה', חוקיות המכונה נעה בין מחוץ לחוק דרך יש-המון-ויכוחים-על-זה עד לקצה השני, של עמידה לצד החוק. הגוף נע בין ראשון לשלישי, לעתים זכר ולעתים נקבה, וטווח הגילאים מתמקד בעיקר בשנות השלושים (גילם של רוב הכותבים כנראה).
וזה מה שמרתק באמת בספר- הגיוון העצום. כל אחד מהכותבים (כולם מוכשרים) לקח את הרעיון למקום אחר לגמרי. ניתן למצוא בין הסיפורים את האיש שנחוש להוכיח שהמכונה טועה, הפרסומאית שלא מבינה מה זה בעצם, הפוליטיקאי שמסתיר בקנאות את סיבת המוות שלו, המפעיל של המכונה שמסרב להיבדק, הנערה שבאופן מוזר קיבלה פתק ריק ואת הרוצח שמשתמש במכונה לצרכיו.
הגיוון גדול ועדיין קל להבחין בעניינים שחוזרים על עצמם. מעניין גם לראות לפי החזרות אילו נושאים מעסיקים את רוב הכותבים: הרעיון להשתמש בסיבת המוות כסיווג חברתי חוזר על עצמו רבות- סדר הישיבה בקפיטריה, בית ספר יוקרתי שלא מקבל סיבות מוות מסוימות ובסיפור אחד מזעזע- הקמת גטאות כדי להגן על בעלי סיבות המוות ה'בריאות' יותר.
חלק מהסיפורים מתמקדים בהתלבטות אם לגלות או לא לגלות. מצד אחד, אין לידיעה שום תוצאה חיובית. מצד שני, הסקרנות והפיתוי גדולים. סיפורים אחרים תוהים על משמעות הכתוב בפתקים, כמו האיש שקיבל פתק הנושא את הכיתוב 'אהבה'.

ומה המסקנה? בסיפורים מתואר עולם חלופי. לעתים הוא דומה לשלנו, לרוב הוא שונה מאוד וגרוע בהרבה. נראה שאיש מהכותבים לא חשב שקיום מכונה כזאת ישפר את מצב העולם. הם כנראה צודקים.

הספר מכיל כמה עשרות סיפורים, אבל הרעיון לא מוצה כלל וכלל. מעניין ביותר, מהנה מאוד לאלו שלא מוטרדים מהמורבידיות (מילה חדשה שלמדתי בזכות הספר!), מעורר מחשבה ומצית את הדמיון, בקיצור- מומלץ.

» ביקורות נוספות של מרים
» ביקורות נוספות על זה הסוף שלך - סיפורים על אנשים שיודעים כיצד ימותו