קראתי את שלושת ספריה של דונה טארט,ללא ספק סופרת מחוננת ועוד נשמע עליה רבות.מכולם הכי אהבתי את "החוחית",בעיני זו יצירת מופת.לכן קצת התאכזבתי מהשניים האחרים,לא בגלל כישרונה שאינו מוטל בספק אלא בגלל ראיית העולם שלה שהיא כל כך קודרת ומדכאת בלי משפט אחד שיש בו קצת הומור ושמחת חיים.זה נראה לי קצת מוגזם,אבל כנראה ככה היא רואה את העולם..
![הידיד הקטן [מהדורת זמורה-ביתן - 2005]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers4/44496.jpg)





