ספרים יכולים להיות הוכחה לכך שהתבגרת.
ספר שקראת שנה שעברה, והתאהבת בו- יכול כיום לעורר בך דחייה.
ספר שהמלצת לכולם רק לפני כמה חודשים- פתאום נראה לך רדוד וחסר מקוריות.

***
היי, אני כבר לא תינוק
אני מתלבש לבד
ומתפשט לבד
ואוכל לבד
וצוחק לבד ובוכה לבד וחולם לבד
על כל מיני דברים שאעשה לבד
כשאהיה גדול (הכבש השישה עשר).
אז השיר הזה לא ממש קשור, אבל בכל זאת, בכל פעם שאני שומע אותו, (זה לא קורה כל כך הרבה), אני אומר לעצמי התבגרת.
יש משהו מעורר דחייה, בעובדה שאתה משתנה, מגלה, ועל הדרך- כן, גם זה- מאבד.
מאבד חברים, שפנו לדרכם, מאבד את אתה- הישן.
ואתה מאבד גם ספרים.

***

אז זה יהיה שקר אם אומר ש- "איבדתי" את ארץ האגדות. הו, לא.
אני עדיין חושב שהספר מקסים.
פשוט, זאת כבר לא אותה ההנאה שחשתי כשקראתי בשנה שעברה את הספר הראשון, שריתק אותי, מתח אותי.
מצאתי בו המון ילדותיות וקיטשיות, ודברים שפשוט לא קונים אותי כבר. מזל שיש הומור.

אז ארץ האגדות עדיין שווה קריאה, ואם תתחברו לילד שבכם- תוכלו למצוא בו הנאה וקסם.
כי ההתבגרות לא אומרת כלום, נכון?


סליחה על הביקורת הקצרצרה, אני נורא עייף, אבל אני תכננתי כבר הרבה זמן לכתוב ביקורת על הספר הזה, ולא הצלחתי להתאפק.
תהיו עדינים.

מגניב הספר.
התחלתי לקרוא כמובן בחודש הבחינות צריך פנטסיה בשביל לא לחשוב על הלחץ שמחכה. אנ בד"כ קוראת בהסעה לעבודה למשמרות.
הספר הוא בעצם הספר השני וההמשך של ארץ האגדות.
הספר מספר על הקוסמת שהיתה הקוסמת הרעה, למה היא נהייתה הייתה הקוסמת... מה העבר שלה... ולמה היא חוזרת ונוקמת.
נכון שיש את הסיפור שהוא סיפור פנטזיה אבל בין השורות אפשר לראות גם דברים שקשורים לחיינו, איך אנחנו מתנהגים לאנשים שהם חברנו לעבודה או קבוצה? איך קינאה גורמת לעיוורון? איך האגו עובד?
אני ממליצה על הספר לאלה שאוהבים פנטסיה, ולאלה שקראו את הספר הראשון. וגם סתם כספר בין לבין.

אהבתי, אהבתי, ושוב אהבתי.

אז כן - קראתי את הספר שלוש פעמים, ואני מתכננת לקרוא אותו עוד פעם.
הוא מעניין כל פעם מחדש,
מרתק כל פעם מחדש,
מצחיק כל פעם מחדש,
מפחיד כל פעם מחדש,
מרגש כל פעם מחדש,
והכי חשוב: אף פעם לא נמאס לקרוא אותו, ולדעתי זה הדבר הכי חשוב בספרים. לא פעם מצאתי את עצמי מעיינת בו ומנסה לגלות דברים נסתרים. לא פעם מצאתי את עצמי חוזרת וקוראת קטעים שאהבתי, והיו הרבה כאלה.

קראתי הרבה ביקורות שבהן הכותבים תארו את עלילת הספר שעליו הם כתבו.
זאת לא המטרה בביקורת.
המטרה היא להביע דעה, לא לכתוב תקציר.
וזה מה שאני אעשה עכשיו:
ספר נהדר, מעניין, מרתק, מצחיק ומרגש וכל מה שכתבתי למעלה.

אח שלי רוצה את המחשב אז לסיכום: תקראו את הספר, אתם לא תתחרטו.

הספר היה בעיני מדהים אך יש לי כמה הערות...
קודם כול הוא קצת ארוך מדי הייתי טיפה מקצרת את הספר,
דבר שני ממש התבאסתי מהסוף (אני לא אגלה מה היה שגרם לי להתבאס) כי הוא היה עצוב מאוד ולא כך רציתי שהסתיים הספר אבל שמחתי שיצא ספר שלישי ששם הכול חוזר להיות יותר טוב
לסיכום אני חושבת שהספר ממש יפה נהנתי ממנו מאוד ואני ממליצה עליו לכול מי שאהב את קסם המשאלה