ניגשתי לחנות והיה מבצע, בחרתי שני ספרים שרציתי ולקח לי זמן להחליט על השלישי. לקחתי את הסתערות. לפני שאני מתחילה לקרוא ספר אני בודקת את הביקורת עליו והביקורות היו "ספר מזעזע", "הכתיבה גרועה", "חיקוי של חמישים גוונים".
התחלתי לקרוא וזה יותר ויותר הזכיר לי את חמישים גוונים - הסרט ! לא קראתי את הטרילוגיה אף פעם. למרות שזה הזכיר לי את זה המשכתי לקרוא ופשוט אהבתי. אחרי כמה פרקים זה לא מזכיר יותר את חמישים גוונים. אהבתי את דאגתו לגביה ואיך שהוא הצטער על מעשים שעשה. שהם נסעו לנסיעת עסקים בפריז בכיתי, ומאז נהניתי כלכך לקרוא. ראיתי את החומות יורדות, איך הם התחברו יותר כל כך אהבתי. היו ימים שקראתי מספר פרקים והייתי צריכה להפסיק כי לא הייתי בבית. פשוט לא הצלחתי לעשות כלום חוץ מלחשוב על הספר. הסוף היה יפה כלכך. אני לא חושבת שהספר מזעזע כמו שחושבים, אני נהניתי. בכיתי מעצב ומהתרגשות בסיפור! זה לא קורה הרבה במיוחד שאני התחלתי לקרוא ספרים בחודשים האחרונים.












