קיבלתי פרק לאימייל ואני לא זוכרת ממי...
הדפסתי אותו וקראתי אותו בתור לרופא...צחקתי עם עצמי וקיבלתי מבטים מאנשים ובקשות חוזרות מהמזכירה להיות בשקט.

אני רוצה לקרוא את כולו. אבל אני לא מוצאת את הספר.

הייתי צריכה את זה.

הפעם הראשונה שקראתי את הסיפור המדהים, הייתה כשהייתי קטנה, ואני חושבת שלא הייתי מוכנה עדיין לקראתו במובן של המשמעויות הרבות שלו כלפי החיים, אבל אז יותר הייתה לי את התמימות והדימיון של ילדים. בגיל 18 קראתי אותו שוב ולא זכרתי מהפעם הראשונה הרבה אם בכלל, הייתי במצב רוח מאוד מלנכולי אותו יום. כשסיימתי לקרוא אותו זה רק החמיר. אבל הפעם הייתי מוכנה אליו קיבלתי אותו, הראש היה פתוח ופרפרים ריחפו ממנו אפשרתי לעצמי להתחבר אליו -ולדמיין. לא קיים ספר שהשפיע עליי יותר ממנו. אני מרגישה שהסיפור והנסיך נורא אישיים וקשה לי להאמין שיש עוד אנשים שבאמת קראו אותו. אני מעדיפה לחשוב שלא.