ביקורת ספרותית על למה עזבת את הסוס לבדו מאת מחמוד דרוויש
ספר מעולה

---

לאן תקח אותי, אבי?
אל צד הרוח, בני...

... והם יוצאים מהמישור, בו
בנו חיילי נפוליון גבעה לאתור
צללים על חומת עכו העתיקה -
אומר אב לבנו: אל תירא. אל
תירא משריקת הכדורים! היצמד
לעפר ותינצל! עוד נינצל ונעלה על
ההר שבצפון, ונחזור כאשר
ישובו החיילים לבתיהם במרחקים

- ומי יגור בבית אחרינו
אבי?
- ישאר על כנו כפי שהיה,
בני!

מישש את מפתחו כמי שממשש
את איבריו, ונרגע. ואמר לו
והם חוצים גדר של קוצים:
זכור, בני! כאן צלבו האנגלים
את אביך שני לילות על קוצי צבר,
ומעולם לא הודה. עוד תגדל, בני
ותספר למי שיירשו את רוביהם
את קורות הדם על הברזל...

- למה עזבת את הסוס לבדו?
- כדי שיהיה חברה לבית, בני,
הרי הבתים מתים כשדיריהם נעדרים...

הנצח פותח את שעריו, מרחוק,
לארחת הלילה. זאבי הערבות
מיללים על ירח מפחד. אב
אומר לבנו: היה חזק כסבך!
טפס אתי על גבעת האלונים האחרונה
וזכור, בני: כאן נפל היניצ'רי
מעל פרדת המלחמה, היצמד, החזק מעמד
כדי שנשוב

- מתי, אבי?
- מחר. אולי בעוד יומיים, בני!

והיה מחר נימהר לועס את הרוח
בגבם בלילות החורף הארוכים.
והיו חיילי יהושע בן נון מקימים
את מבצרם מאבני הבתים. והם
מתנשפים בדרך קנא: כאן
עבד אדוננו באחד הימים. כאן
הפך מים ליין. ואמר דברים
רבים על אהבה. זכור, בני
מחר. וזכור מבצרים צלבניים
שכרסמו בהם עשבי ניסן לאחר
נדידת החיילים...

***

אני חושב שהשיר מדבר בעד עצמו. מצויין, וכל מילה נוספת מיותרת.

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על למה עזבת את הסוס לבדו