ביקורת ספרותית על בלי להשאיר עקבות מאת ג'יימס פטרסון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 2 ביוני, 2015
ע"י פואנטה℗


אני פונה לשדרה החמישית. אני ממהרת, הייתי צריכה להיות כבר בשדה התעופה.
אני מכניסה את הטלפון לכיס ופונה שמאלה, לתחנת גרנד סנטרל.
אני יורדת במדרגות השיש המערביות וחוצה את המסדרון הארוך המוביל אל שדרות לקסינגטון.


******
"אמא, מה את אומרת על החולצה הזאת? היא מתאימה לי לטיול?"
אני: "ההממ..."
******

לאורך המסדרון יש שורה של חנויות. אני מתקרבת לקיר השמאלי כשזרם חדש של אנשים מתחיל לנוע לכיוון קווי הרכבת התחתית.
פתאום איזה אידיוט מוול סטריט בחליפה עובר לידי במהירות ודורך על רגלי הימנית.

******
"אמא, היום הלכנו להצגה...סבא אחד...ואז, סבתא החביאה...הילדים חיפשו את הפתקים...ואז, סבא צחק ואמר...נכון, הצגה יפה?"
אני: "ההממ..."
******

אני מרגישה כאילו אצבעות רגלי נקטעו. אני עוצרת ליד הקיר במעבר וחולצת את הנעל. בפתח המסדרון העמוס עומד איש גבוה, נאה, בעל עיניים כחולות. הוא מביט בי.

******
"אמא, אני קבעתי היום עם ניצן להכין מצגת במדעים. אני יכול ללכת? אני חוזר ב- 7".
אני: "ההממ..."
******

אני מסירה ממנו מבט. אני צולעת ועיוורת מפחד, רצה ופונה לעבר היציאה הקרובה הכי מהר שאני יכולה. אני בקושי נושמת ורועדת כמו ארנבת במלכודת. איך יכול להיות שהוא מצא אותי?? זה פשוט לא יכול להיות!! כאן? עכשיו? לא יתכן שזה קרה!

******
רעש מחריש אוזניים באוזני השמאלית. מגאפון בעוצמה מקסימאלית.
"יוסטון, יוסטון, שומעת?? יוסטון לכדור הארץ! עבור! זאת קריאה אחרונה! המשפחה שלך צריכה אותך דחוף!!"
******

אני טורקת את הספר בחבטה. קמה מהספה. מולי עומד הקטנצ'יק, עם חיתול עד הברכיים. אני מרימה אותו על הידיים...(אוף, איזה כבד...ילד רביעי לא אמור כבר לדעת להחליף חיתול בעצמו?).
מוחי מחשב בקדחתנות איך לקצר את משמרת הערב...(קורנפלקס עם חלב...שירות עצמי...רק שלא ישפכו על השולחן...לוותר על המקלחות...לא היה חם היום...כלים למדיח בטייס אוטומטי...אני חייבת לחזור חזרה לניו-יורק עוד הערב...הוא מצא אותי...אותה...אני בשיא המתח עכשיו...)

מן הביקורות:
"מהפנט...לופת בגרון...מאיץ דופק...מסחרר ראשים" / Main Point Review

פינת תהיות:
- לסיים 341 עמודים בשני ערבים זה שיא אישי שלי?
- למה הספר באנגלית נקרא "Now you see her" ובעברית – "בלי להשאיר עקבות"?
- למה על הכריכה כתוב ג'יימס פטרסון ובעמוד הראשון גם מייקל לדוויג'?
- למה הבלונדינית הזאת על הכריכה היא ערומה ובספר באנגלית – עם בגד ים ירוק?
- 300 מיליון עותקים?? וגם שיא גינס?
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
זשל"ב, אם מסתכלים טוב טוב על התמונה, רואים הרבה ים ולא רואים שום בגד ים.
שנית, זאת ממש לא ביקורת.
שלישית, כשאומרים לי "לכי" ו- "יאללה, יאללה", אני נוטה לא לעשות את זה.
ובעניין ההבנה שלך, אם קוראים טוב טוב, אז בטוח מבינים משהו אבל אם לא הבנת כלום, גם לא נורא - אתה כבר ילד גדול, לא אאכיל אותך בכפית.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
האמת היא שאם מסתכלים טוב טוב על התמונה, אז בגד ים ירוק נראה די הגיוני...

פואנטה- לכי תכתבי איזה ספר מתח. לא הבנתי כלום מהביקורת, אבל אם את רוצה לכתוב ספר (ובדגש על ספר מתח) אז יאללה, אני אקרא ברצון.
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
נצחיה, אכן -:). ואתמול בערב הייתי צריכה לעשות משמרת כפולה כדי לפצות על יומיים של שכרון חושים בפלורידה ובניו-יורק...
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
נתי, תודה -:)
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
אפרתי, אם קראת בלי להשאיר עקבות בדף שלך בסימניה -:), אז באמת קשה להיזכר רק על סמך הכריכה המכובסת הזאת. הכריכות האלה כל-כך סתמיות שאפילו לא כותבים יותר מה מקור התמונה - imagebank, shutterstock, whatthefuck?
נצחיה (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
אוי, כמה מצחיק, ואוף, כמה מוכר.

תודה :-)
נתי ק. (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
קבלי מחמאות על הביקורת ורגשות הזדהות עמוקים:-)
אלון דה אלפרט (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
Now you see her - זה חלק ראשון של משפט קלישאה אמריקאי.... now you don't. איך את יודעת שהבלונדינית על הכריכה עירומה? אולי יש לה בגד ים ירוק?
אפרתי (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
גרמת לי לצחוק, פואנטה. תהיתי אם קראתי או לא, וכנראה קראתי רק את הכריכה האחורית. פשוט, יש בזמן האחרון הרבה כריכות עם בחורות במים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ