"מגיע לך ספר מתנה". הייתי קצת לא מרוכזת כששמעתי את המשפט הזה, כולי גאה בעצמי שמצאתי את המתנה האולטימטיבית לבר מצווה הלא היא ספר השיאים של גינס, וממש לא מעוניינת ברכישה של ספר נוסף. אבל מדובר במתנה, ומתנה זה משהו שלא מסרבים לו. אז יצאתי אל השמש הקופחת ברחבה שליד חנות הספרים ופשפשפתי בערימת ה"ספר במתנה" שהיתה שם. מדובר בספרים הפגומים, אלה שההוצאה מסמנת בצבע אדום בתחתית ומנסה להיפטר מהם במכירות של "ספר בעשרה שקלים" בדוכנים בקניונים. אז לתת מתנה זו כנראה עוד דרך להיפטר מספרים לא רצויים. לא היה שם שום דבר שממש רציתי או שעניין אותי, אבל השם סו מונק קיד היה מוכר לי כי "החיים הסודיים של הדבורים" הוא ספר חביב על המתח הגזעי בארצות הברית באמצע המאה העשרים. אז לקחתי, כי מה כבר יכול לקרות.
ובכן, הרבה יכול לקרות. ג'סי, נשואה ליו הפסיכאטר ואמא לדי בת ה-11 חיה בשלווה ונחת, עד שבוקר אחד מתקשרת אליה חברה של אמא שלה ומספרת שזה מקרה חירום. ג'סי נוסעת אל האי איגרט איילנד, בו גדלה ובילתה ילדות לא שמחה, כדי לסעוד את אמא שלה ולהבין מה גרם לה פתאום לקטוע את האצבע שלה לעצמה באמצעות סכין קצבים. על האי, המלא זכרונות רעים עבור ג'סי, נמצא בית ילדותה וגם מנזר שהנזירים המבוגרים שבו ליוו אותה ואת משפחתה לאחר מותו הטראגי של אביה.
המתכון מוכר וידוע ונמצא בספרים רבים כמו שוקולד, מתכונים מכושפים ועוד ועוד - קחו טרגדיית עבר משפחתית, תוסיפו סיפור אהבה של אנשים באמצע החיים, תבלו עם מעט מאגיה פאגאנית מכושפת - והנה סיפור. בדרך כלל המתכון הזה עובד טוב, במסגרת הז'אנר והציפיות של הקוראת המצויה. כי זה תמיד נשים, הקוראות. זו לא ספרות שגברים אפילו מנסים לקרוא. אז כאמור, מה כבר יכול לקרות?
ובכן - הכל. הספר הזה משובש מתחילתו ועד סופו. שום דבר לא מתאים. כאילו כל פיסות הפאזל נמצאות, אבל לא הרכיבו אותן בדרך הנכונה. היא מתאהבת בוויט, האח תומס, אבל לא ברור למה בעצם. הרומן עם ויט שוברת את הנישואים שלה, אבל שוב, לא ברור למה. הרומן ם שובר את נדר הנזירות של ויט, שעוד לא ננדר. לויט יש איזו טרגדיה בעבר שלו, אבל לא חופרים בה. החברות של אמא של ג'סי נמצאות שם, כולל "הפזיבה" שזה כנראה כתיבה שגויה של חפציבה. יש להן פולחנים משותפים, אבל זה רק נראה מעניין ובעצם לא. אותו הדבר על כיסא בת הים שנמצא משום מה בתוך הכנסיה, או על נסיבות המוות של אבא של ג'סי. יש פוטנציאל, אבל לא מעובד מספיק עד כדי כך שיהיה ממש מעניין לקרוא. אבל לא בוחנים דברים שמקבלים בחינם. רק מעבירים אותם הלאה לספריית הרחוב.
