ראשית, כמו שמתבקש בכל ספר סקנדינבי, צריך לנקד את השמות.
אחרת יחשבו שהסופר יוסי אדלר-אולסן הוא ישראלי שנולד למר אדלר, מהנדס מרחובות שהתחתן עם גברת אולסן, דוגמנית בלונדינית הורסת מדנמרק, והוריו החליטו שיוסי הקטן יישא שני שמות משפחה כמחווה לאיחוד המרגש ביניהם.
אז זהו, שלא.
זהו יוּסי אדלר- אולסן (Jussy Adler Olsen), יליד קופנהגן (Copenhagen – יש להתעכב מספיק זמן על ה- הההגן, במבטא דני אסלי) שבדנמרק, בן 64, הצעיר מתוך 4 ילדים, והבן היחיד אחרי 3 בנות. אביו, הנרי אולסן, היה פסיכיאטר מצליח אשר התמחה בסקסולוגיה.
אחרי שהבהרתי את הנקודה הזאת, נעבור לעלילה.
קארל מרק (שם משפחה מוזר...גם זקוק לאיות אז הנה: מֶרְק), הוא זאב בודד, בלש מתייסר שהקולגות לעבודה אוהבים לשנוא, מומחה להרמת גבות ומכור לעבודה מכף רגל ועד ראש.
כבר בעמודים הראשונים, ראש מחלק הרצח וסגנו עורכים דיון קצר וענייני החורץ את גורלו של הבלש המעצבן ובועטים בישבנו למרתף, הופכים אותו ל"ראש המדור של עצמו", נותנים למדור שם "מדור Q", לוקחים לעצמם בערך את כל התקציב שהוקצה למדור ולא משאירים לבלש אפילו דלת כדי ש"יהיה לו מה לטרוק אם יתחשק לו."
אחרי מסע סחיטה קצר, קארל הבלש מצליח לקבל מכונית צמודה ועוזר מוזר בשם אסד שנשכר במקור להיות "עוזרת מרתף" של קארל אבל עד מהרה מתגלים כישרונותיו שונים ומשונים והוא מוסיף פלפל ים-תיכוני לעלילה (ו-5-6 כפיות סוכר לתה של מארק).
המדור של איש אחד + עוזר ססגוני מתחילים לחקור את פרשת ההיעלמות של מרטה לינגו (גם כאן חייבים להקפיד על ניקוד – זאת לא מָרְטָה אלא מֵרֵטֶה), פוליטיקאית מרשימה למראה, בעלת יריבים פוליטיים (כמתבקש!), בעלת בית פרטי בפרוורים מנומנמים (כמתבקש...) ובעלת אורח חיים מסתורי משהו (כמתבקש?).
מֵרֵטֶה מקפידה לחזור לביתה כל יום ב- 6 בערב, להסיר את כל הקליפות, ללבוש חלוק מהוה ונעלי בית ולהפנות את מלוא תשומת לבה למישהו שיקר מאוד ללבה – שגרה שלא נמשכת זמן רב כי דואגים להעלים את מֵרֵטֶה ולנתק את כל קצות החוטים.
החקירה מסתיימת בלא כלום וקמה לתחיה במדור Q, חמש שנים אחרי שמֵרֵטֶה נעלמה, נשכחה ונחשבת כמתה.
הפרקים קצרים (שוב, כמתבקש), ויש קפיצות מדודות ואחידות בין 2007 (שנת החקירה) לבין 2002 (שנת ההיעלמות) ולהיפך.
לא ניתן שלא לשים לב להקבלה צינית בין המרתף שבו "תקוע" הבלש מֶרְק (המתואר כ- המדור הרביעי בגיהנום, תהומות האופל, שטח הפקר) לבין המקום האפל באמת שבו נרקבת מֵרֵטֶה וכל פרק שמתאר את שהותה בגיהנום האמיתי מזוויע יותר מקודמו, והזמן לרעתה כי לאף אחד אין שמץ של מושג איפה היא.
סביר להניח שתוכלו לנחש את זהותם של הרעים בשלב די מוקדם בעלילה אבל דרך החקירה עדיין מסקרנת ומדרבנת להמשך קריאה ועל זה נאמר "הדרך חשובה לא פחות מהיעד".
גם הבלש עצמו מתייסר במתינות לא דביקה כך שבסיכומו של דבר, החלטתי להוסיף לרשימה גם את הספר השני בסדרה (כמובן, לאחר הפסקה מתבקשת ומנוחה מספקת משמות, פוליטיקה ורחובות סקנדינביים) – הלוא הוא "הציידים" (שאגב, אפילו לא זכה לאיזה תקציר של 2-3 משפטים וכך הפך להיות מסקרן עוד יותר...)
@#@ נספח "לא זה ולא זה" @#@
• שם הספר במקור הוא Kvinden i buret
אני עוד לא למדתי דנית אז מזל שיש גוגל טרנסלייט שגילה לי שזה אכן התרגום המדויק מדנית – "אישה בכלוב"
o בבריטניה הספר יצא בשם Mercy
o בארה"ב קראו לו The Keeper of Lost Causes
• בסרט בעל אותו שם, עשו סלט קצוץ לעלילה, השאירו קטעים שלמים ומשמעותיים על רצפת העריכה ותוך כדי קיצצו לאסד את כל הפיקנטיות (ניחוש שלי – לא רצו להסתכסך עם התדמית השנויה במחלוקת של מוסלמי מהגר מסוריה).
o גילוי נאות: העדפתי לא לקלקל לעצמי את חווית הספר על-ידי הצפייה בסרט אבל שמעתי את תקציר הסרט מפי גורם מוסמך ומהימן (בעלי).
• יוּסי כבר שוקד על הספר ה- 6 בסדרה.


















