ביקורת ספרותית על שק של עצמות מאת סטיבן קינג

---

הגעתי לעמוד 180. הרוב היה הקדמה (כן, הקדמה של מיליארד דפים לא מעניינים על דמות שלא עניינה אותי בכלל), וכשהתחילו העניינים איבדתי עניין. התווספו עוד דמויות שבכלל לא אכפת לי מה קורה להן, ואם אני לא מתחברת לדמויות בספר, אם לא אכפת לי מהן, אז למה לי להמשיך לקרוא? אולי אם הייתי ממשיכה אז הייתי מתחברת, אבל אני מותשת מהספר הזה. ספר שהגיע לעמוד 180 ועדיין לא סחף לא שווה קריאה. היה מעט מאוד על טבעי עד כה, וגם מה שהיה לא הפחיד אותי.. אני מודה שאולי קצת מתח אותי, ובגלל זה מצאתי את עצמי מדפדפת בעמודים שבסוף הספר בחוסר מעש.. ניסיתי להמשיך, באמת שניסיתי. אבל כל רגע איבדתי ריכוז מהקשקושים על הנערה שיש לה ילדה ועורכי דין ושטויות.. זה אמור לעניין אותי? (זה לא ספויילר, זה הרגיש לי יותר כמו עיקר העלילה שמשום מה לא דיברו עליו בתקציר). אני אנסה ספרים אחרים של קינג כי המליצו לי עליו בחום ואני מעדיפה לא לשפוט אותו בגלל ספר אחד.
לא דירגתי את הספר כי זה יהיה לא פייר בהתחשב בכך שלא סיימתי אותו.. אני פשוט לא מעוניינת להמשיך לקרוא אותו.

» ביקורות נוספות של SilverMoon
» ביקורות נוספות על שק של עצמות