ספר מתקופת ארגנטינה של 1987 בו שלטו גנרלים אכזרים. בספר זה מתגלה גופת אליסיה מתחת לחלון דירתה. בעלה ויטוריו נעצר.
ויטוריו הוא פסיכולוג מפורסם שטיפל אולי באחד החשודים במותה של אשתו אליסיה. העלילה והחשדות מתפרסים לכמה כיוונים. חלק מהחשדות הם פוליטיים.
הכתיבה יפה ומותחת .

תחילה חשבתי רק לסמן את הספר כנקרא. לתת את הניקוד ולהמשיך הלאה.
החסר לי מה לעשות מלבד לכתוב ביקורות? אז ראיתי את הנקוד הנמוך ובקורות
הקוראים וחשתי צורך להגן "על שמו הטוב" של הספר.
מזמן לא נתקלתי בביקורות קטנוניות וקטלניות שכאלו:
"לכתוב שהכריכה יפה (בעיני ממש לא) ויש דפים אך אין עלילה?
להיתפס לדף תווים, או שיר?
לעריכה של שורה כזו ו/או אחרת?
לכתוב שהסופות לא יודעת לכתוב? השוואה ל"חמישה בלונים" לכתוב שספר נכתב בחפזה
או לקרא לו ספר גס מאד (באם זה ספר גס מה עם 50 גוונים של אפור
למשל? מה עם שעה חופשית?) בעיני הגזמה שלא במקומה.
אישית, לא אהבתי את הדף המפרט את "מיטב" הסטיות המיניות! לדעתי הוא היה מיותר.
(לא הבנתי למה הוכנס לספר? כדי שנדע שגם בנושא זה שנעשתה עבודת הכנה? להעשרת
הקורא?), אך יחד עם זאת, לא חושבת שזה הוגן או נכון לשפוט ספר על פי דף בודד!

בעיני אחד מספרי המתח הטובים שקראתי!
ספר אינטליגנטי, מעט פילוסופי. נותן רקע הסטורי על תקופת הגנרלים בארגנטינה.
וחומר למחשבה.
ללא ספק נעשתה עבודת הכנה לגבי התקופה, בנושאים של פסיכולוגיה (רגש הקנאה, טיפול פסיכולוגי),
כמו גם בנושא סטיות מיניות (ולא באבן שושן אין את ההגדרות הללו!!! דף אחד בספר! שהיה מבחינתי מיותר).
זה שהספר נקרא מאד מהר, בעיני מעלה ולא פגם! סימן שהוא קריא, זורם, מותח ומעניין.
עלי להוסיף שגם מפתיע עם סוף בלתי צפוי. מה שמשאיר אותך במתח עד סוף הספר.

זהו ספרה השני של הסופרת.
ספרה הראשון "העקרון הסודי של התשוקה" היה אף הוא מעולה בעיני.
שאפו גדול לסופרת החדשה, שזהו ספרה השני!

בספר הזה יש כמעט הכל...
יש דפים, ויש כריכה יפה, יש תקציר מרתק ומושך
ובכל זאת....
דבר אחד חסר
אין עלילה!
או שיש עלילה? רק שהסופרת לא ידעה לכתוב אותה?
כן, זה בדיוק מה שקרה כאן.
עלילה שיכלה לעשות את הספר הזה ספר מתח מרתק, רק שלצערי זה בדיוק מה שלא קרה כאן..
גם לא הבנתי את הדפים הריקים עם משפט אחד עליהם? הזכיר לי מאוד את הספר "מעשה בחמישה בלונים" 2 דפים ריקים ופתאום "בום, טראח, הבלון התפוצץ הבלון נקרע", רק שלהבדיל במעשה בחמישה בלונים האפקט הזה עשה את שלו בספר.
בעמוד 225 קיבלנו בחינם אקורדים ותווים לטנגו צועני...
ובעמוד 247 נגלה לפנינו מילון אבן שושן..."גודיבזים, דנרופיליה, סוממנופיליה ועוד....מה את רוצה ממני? חשבתי לעצמי..
בקיצור, מאכזב ולא מומלץ

עד אמצע הספר הוא מעניין ומותח, אבל לאחר מכן הוא הופך לספר גס מאוד, על גבול הפורנוגרפיה. הוריד את החשק לקרוא...