ביקורת ספרותית על מותו של סוכן (1975) מאת ארתור מילר
ספר בסדר

---

זהו מחזה, וזה כבר אומר דרשני. המחזה כשמו כן הוא, הוא ממחיז את הסיפור ואת העלילה, הוא מתאר את הרקע ואז מציג את התפאורה, אחר כך מוצגות הדמויות, ולבסוף הדמויות נמצאות בדיאלוג והעלילה מתקדמת עד למערכה הבאה. מילר כותב ביד חזקה, הוא לא מוותר על ההוואי של המשפחה של הסוכן וגם לא על רגשות (שכתובות בתוך סוגריים). מילר בגדולתו לא מפספס אף לא גרגר מתוך התמונה השלמה ומייצר סצנות שנראות אמיתיות ברגע שאתה נכנס לרעיון ההמחזה.
הסיפור הוא סיפור כל אמריקאי של משפחה הנאבקת בחיי היום יום בשנות הארבעים/חמישים/שישים בארה"ב עם המאבק המתמיד לחיפוש זהות עצמי של כל הסובבים בעלילה, והמרדף אחר הכסף והתהילה.
התיאורים הכה מוחשיים של מילר של חיי המשפחה והמאבקים בין אב לבנו ובין בני הזוג, כולם הופכים את הסיפור לאמיתי שהקורא יכול להזדהות איתם בקשר חזק.
העניין היחידי הוא שהמעברים בין החלקים לא היו מספיק ברורים בשבילי והיה לי קשה לעקוב אחרי הפיתולים בעלילה, ורק לקראת הסוף הבנתי את כוונת המשורר (המחזאי במקרה דנן). היה מעניין אבל לא נראה לי שזהו משהו שכדאי לקרוא - נראה לי שעדיף פי כמה לצפות במחזה עצמו - אבל את זה לא זכיתי לעשות.

» ביקורות נוספות של Braveheart
» ביקורות נוספות על מותו של סוכן (1975)