ביקורת ספרותית על פגיעה ישירה מאת דבורה עומר
ספר טוב

---

את הספר הזה פגשתי על השולחן בחדר של אח שלי.
בטח תהיתם מה בשם התחתונים של מרלין עשיתי שם.
התשובה הברורה היא כמובן שחיפשתי ספר טוב.
אלו היו אחר הצהריים משעממים במיוחד, והחלטתי להפיג את השיעמום עם ספר טוב.
מיד ראיתי שהסופרת היא דבורה עומר הנהדרת ולקחתי את הספר (אח שלי כבר סיים לקרוא אותו, לכל מי שכבר חשב שהעזתי לקחת לו בכוח).
״פגיעה ישירה״ מספר על שרה, גם בתור ילדה בת 11 (שגדלה במהלך הספר) וגם בתור אישה בוגרת (שנמצאת כל כך מעט במהלך הספר).
לא התחברתי אל שרה בכלל, היא דיי עיצבנה אותי.
כל הספר היא דיברה על האם היא יפה. כ ל ה ס פ ר.
זה היה דיי מציק.
חוץ מבעיות נושאי השיחה שלה, היא גם הייתה מאוד לא החלטית, מרוכזת בעצמה ולא מחוברת במיוחד לרגשות שלה.
אז למה 4 כוכבים?
את הכוכב הראשון נתתי על הכתיבה. בכל זאת דבורה עומר כותבת נפלא.
השני על אבא שלה. דמות נפלאה ומצחיקה.
השלישי על ההנאה שבקריאה. למרות הדמות הראשית המציקה, נהנתי לקרוא את הספר.
והרביעי כי שוב, דבורה עומר סופרת נפלאה ורק כי זה ספר שלה מגיע לו עוד כוכב.

״את חייבת ללכת עכשיו!״ פקדה אחות חמורת סבר על שרה לאחר כשעה.
״אחות, את יודעת למה אני מצטער שימי הביינים חלפו-עברו?״ אמר אבא.
״למה?״ תמהה האחות.
״כי אז היו שורפים מכשפות״ השיב, ופני האחות עטו גוון ארגמני.

» ביקורות נוספות של לילי
» ביקורות נוספות על פגיעה ישירה