כמו שאמרו זאת אנשים טובים לפני וצדקו, הספר לכשעצמו מאוד ארוך , עמוס בפרטים על התרבות הסינית וההתנהלות הקומניסטית שאחרי קריאה ממושכת עלולים לאבד איפשהו שם.
הספר הביוגרפי של מאו , מספר עליו מיום היוולדו ועד יום מותו. איך אדם חסר פוטנציאל , מורה שהיה ללעג תלמדיו הופך לאחד המנהיגים הידועים והמשמעותים בעולם.
הספר חושף את הבדלי התרבות הכ"כ מהותים ומורגשים שהיו בן המערב (ארה"ב ) המזרח ( סין) והרוסים באופן מובהק. כמו משולש רומנטי.
מקרה מיוחד על גבול הפרודיה בספר ( שרק תבינו את הבדלי התרבות)
סטלין החליט לארח את מאו בוילה שלו באחד הכפרים ליד נהר ( דאצ'ה)
על מנת לא לאכז את מאו ולתת לו הרגשת שהתקבל כיד המלך.
סטלין דאג שהמזרון של מאו יהיה נוח ורך , הסכום והצלחת יהיו עשויים מזהב טהור , ואפילו השירותים שיהיו בגובה המתאים למאו ( כיוון שהיה נמוך קומה)
מאו חזר לסים מאוכזב ומתוסכל ברגע שנחת בביג'ין כינס את בית הנבחרים ואז שסטלין התייחס עליו זוועה.
דבריו היו:
כשהגעתי לשם הביאו לי אוכל , אבל לא היה לי במה לאכול - אפילו מקלות לא היו על השולחן רק הכלים של המערביים האלה.
השינה היתה זוועתית הביאו לי מזרן רך חשבו שאני פיל , הם לא יכלו לדאוג לי לקרש? ( הסינים ישנו על קרשים או רצפה מרופדת דק)
והשירותים , לא היה לי לאן ללכת אמר מאו...היה שם איזשהו מתקן שלא הבנתי מה אני עושה איתו , אז עשיתי בחוץ ( מאו היה רגיל לשירותים שהיו חור באדמה מה שקרוי אצלנו פגיעה למטרה).
אני לא חוזר לשם יותר הבטיח מאו.
יחיי הבדל תרבות , הבדלי תפיסה.













