חשוב לי לציין ואולי במין אירוניה לכל הקוראים תתיחסו לספר כביבליוגרפיה נטולת הקשר פולטי על מנת להנות ממנו.
לאה רבין מספרת על עצמה על המקום בו היא נולדה וגדלה , על העליה לארץ הקודש והמפגש שלה עם יצחק.
סיפור אהבה שמתאים לכל אחד . החיוכים הקריצות החיזורים... ועד החתונה. אחרי החתונה היא הופכת לאשת איש וחייה לא דומים כמעט לאף סיפור שהכרתי. אישה דעתנית ופה אחד גם סבלנית ומאופקת. יש לה דעה נחרצת על אנשים ציבור בעולם , היא משתפת בספר איך הדברים נראים מקרוב, ועושה זאת עם המון אלגנטיות בלי לפגוע גם אם נאמרת ביקורת. היא מספרת המון על בעלה על הדינאמקיה שלהם, היא מספרת על התלבטויות , והחלטות הרות גורל שבעלה עשה ( על התהליך ) ואפילו הסיבות שהובילו אותו. על גידול ילדים בצל האבא שלא נמצא רב הזמן בבית. מדובר באהבת אמת ללא אינטרסים עם המון הדדיות . לאה פותחת את פצע האובדן לקהל קוראה וכותבת לו מכתבים אחרי מותו.. בחלק הזה היא יוצרת מיזוג בן האיש של הציבור לאיש האישי שלה.
















