"גליה,לשעבר גלינה,מתחילה ללמוד בתיכון תל אביבי.היא מוצמדת ללימור,בוגרת התיכון,כדי שתעזור לה להשתלב בסביבה החדשה.לימור הופכת לחברתה הטובה של גליה ומראה לה את יומנה של סבתה חירות,אשר עברה את שנות התבגרותה בימי קום המדינה,ואת יומנה של מירי,חברתה של חירות.גליה מספרת על קיץ משמעותי בחייה: קיץ שבו התאהבה,רכשה לה חברה מן ההווה ועוד חברה מן העבר".
(נתתי תקציר מפני שהוא לא מצויין באתר זה).

דעתי על הספר היא,שהוא מתאר בצורה מושלמת את קשיי העלייה של עולים חדשים לא"י ואת תהליך קליטתם.התאכזבתי שכעת מי שמספרת את הסיפור היא גלינה ולא לימור,כפי שהיה בספרים הקודמים.בנוסף לכך,לא אהבתי את העובדה שלימור מראה את יומניה של חירות-סבתה,לכל מי שהיא מכירה,מפני שסבתה כתבה על היומנים "ללימור נכדתי בלבד",ולכן אני חושבת שלימור הייתה צריכה לקחת זאת לתשומת לבה,ולא לשתף אף אחד ביומניה.

"גליה,לשעבר גלינה,מתחילה ללמוד בתיכון תל אביבי.היא מוצמדת ללימור,בוגרת התיכון,כדי שתעזור לה להשתלב בסביבה החדשה.לימור הופכת לחברתה הטובה של גליה ומראה לה את יומנה של סבתה חירות,אשר עברה את שנות התבגרותה בימי קום המדינה,ואת יומנה של מירי,חברתה של חירות.גליה מספרת על קיץ משמעותי בחייה: קיץ שבו התאהבה,רכשה לה חברה מן ההווה ועוד חברה מן העבר".
(נתתי תקציר מפני שהוא לא מצויין באתר זה).

דעתי על הספר היא,שהוא מתאר בצורה מושלמת את קשיי העלייה של עולים חדשים לא"י ואת תהליך קליטתם.התאכזבתי שכעת מי שמספרת את הסיפור היא גלינה ולא לימור,כפי שהיה בספרים הקודמים.בנוסף לכך,לא אהבתי את העובדה שלימור מראה את יומניה של חירות-סבתה,לכל מי שהיא מכירה,מפני שסבתה כתבה על היומנים "ללימור נכדתי בלבד",ולכן אני חושבת שלימור הייתה צריכה לקחת זאת לתשומת לבה,ולא לשתף אף אחד ביומניה.