אולי בגלל ששרית ישי לוי , לא סופרת , ולא מתיימרת להיות כזו . לזכותה עומד הניסיון שלה כעיתונאית , ככה שהכתיבה לא זרה לה . הכתיבה היא לא ספרותית ,היא נקראת כמו יומן .למעשה היא כתבה את זכרונותיה האישיים ושל משפחתה . וזה לדעתי מה שמחפה , כי היה לדמויות עומק , והן היו אותנטיות .
מאוד מאוד אהבתי . עד היום הספר נמכר בכמויות מטורפות . יחסית לאורך החיים שיש פה בארץ לספרים - הספר הזה הגדיל לעשות .