ביקורות ספרים על הספר כוכבים בחוץ (מהדורה מחודשת)

להדפסה הזו הגּוֹפָן היפה ביותר. המהדורה החדישה של הקובץ "שירים שמכבר" כוללת גם את כוכבים בחוץ אך מודפסת בגופן סתמי למדי. השירה עצמה בת אלמוות, מה כבר אפשר להגיד?... המשך לקרוא

אבירם

. במילים "עוד חוזר הניגון שזנחת לשוא",נפתח ספר השירים הראשון של נתן אלתרמן, שפורסם בתחילת 1938 . הטרובדור של השירה העברית. איש שבילה את חייו בשתיה במה הוא היה מכנה "פונדקים" ובעיני הוא גדול כותבי השירה העברית. עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ וְעָנָן בְּשָׁמָיו וְאִילָן בִּגְשָׁמָיו מְצַפִּים עוֹד לְךָ, עוֹבֵר אֹרַח. וְהָרוּחַ תָּקוּם וּבְטִיסַת נַדְנֵדוֹת יַעַבְרוּ הַבְּרָקִים מֵעָלֶיךָ וְכִבְשָׂה וְאַיֶּלֶת תִּהְיֶינָה עֵדוֹת שֶׁלִּטַּפְתָּ אוֹתָן וַתּוֹסִיף ... המשך לקרוא

.

ספר שצריך לעכל. המושגים שאלתרמן סובב סביבם- העיר, הרחוב והשוק, הסתו, הלילה, השמש, העלמה/אחות/אהובה, האחים, הטבע, העננים ועוד ועוד יוצרים דיאלקט פנימי של הספר שככל שבונים את העולם שלו כך גודלת ההנאה ממנו. לא לנסות להבין, פשוט להיכנס לתוכו. סבלנות שמתגמלת. לא ירחק היום ואני אדרש אליו שוב, כי גם את ההתחלה צריך להפנים. ... המשך לקרוא

נדב גרשון

נתן אלתרמן משורר ענק... ירח גם למראה נושן יש רגע של הלדת. שמים בלי צפור זרים ומבצרים. בלילה הסהור מול חלונך עומדת עיר טבולה בבכי הצרצרים. ובראותך כי דרך עוד צופה אל הלך והירח על כידון הברוש אתה אומר - אלי, העוד ישנם כל אלה? העוד מתר בלחש בשלומם לדרש? מאגמיהם המים נבטים אלינו. שוקט העץ באדם עגילים. לעד לא תעקר ממני, אלהינו, תוגת צעצועיך הגדולים. אלתרמן לא דורש פרשנות. בחרתי בשיר זה ששבה את ליבי. ולו רק בשל מספר ביטויים -דימויים נפלאים כמו "והירח על כידון הברוש" כמו:יחסו של האל ב"תוגת צעצועיך הגדולים" כמובן "ההלך" שבשירתו מוביל את כולנו בדרכ... המשך לקרוא

השנה 1938. נתן אלתרמן משורר צעיר (28) הנמנה בין חברי קבוצת "יחדיו" (יחד עם שלונסקי, גולדברג, פן, חלפי ואחרים) מפתיע את עולם השירה, לאחר שנתיים של התנזרות מפרסום שירים בעיתונות וכתבי העת, עם הספר הראשון שלו: 'כוכבים בחוץ'. קטונתי מאוד מלכתוב על אלתרמן בכלל, ועל כוכבים בחוץ בפרט. רק אומר שקראתי בזמנו שאלתרמן כמעט ולא צירף לספר שום שיר קודם שלו, כאשר מטרתו הייתה ליצור בספר זה עולם שירי הרמוני, נקי, רציף, צרוף, אחדותי ומוצק, שכל יחידות השירים שבו נקראות לא רק כשלעצמן אלא גם בהקשר וביחס לשירים אחרים בספר. אלתרמן כותב על הדרך ועל ההלך, על עץ כבד ועל הרוח, על הלילה ... המשך לקרוא

יוֹסֵף

תמוז (ע' 112) : הה, ארצי, מי עיניו להישיר בך יכול ? את שמות ודברים כברק מערטלת. לא פֻּנקת בהסוס הגונים והקול, כל ליבו לך נתן הענק התכול ובשִני הזהוּב - מַאכֶלֶת. ... המשך לקרוא

אגב