ספר ראשון של יוכי ברנדס, לא סיפור מדהים, לא עלילה מיוחדת, קצת הומור על חשבון החברה החרדית וסיפור סתמי וקצת רדוד שנכתב במעין ספר מעין חוברת של 132 עמודים. אין שום סיבה לנסות להידחף כדי לקרוא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
