אני לא מצליחה להבין איך הפך הספר הזה לרב מכר.
העלילה מעניינת אך הספר כיצירה ספרותית לוקה בחסר. הרשימה ארוכה.
1. הדמות הראשית אינה דמות ראשית. היא בין הדמויות הפחות מעניינות בספר, או שלחילופין- שם הספר לא תואם את תוכנו.
2. לא ברור מי מספר את הסיפור. מספר פעמים לאורך הספר נקודת המבט משתנה, המספר משתנה, בעקבות כך גם הסגנון ( לא תמיד בהתאם ). פעם המספרת, פעם הסבתא, פעם הדודה...
3. הסיום מאכזב. העלילה לא שלמה.
4. המילים ואמרות הלשון בלדינו לא מובנים למי שלא דובר את השפה . התחושה היא כי הספר נכתב אך ורק לאוכלוסייה זו וחבל !
חבל שאין תרגום וחבל גם שהסופרת לא צירפה במקומות הנכונים הערות ומידע לגבי תרבות הלדינו.
5. סגנון הכתיבה לאורך הספר מזכיר סגנון של ספרים המיועדים לילדים ונוער.
6.יש בספר חזרות על פרטים ולפעמים חזרות בשינוי קל . חסרה עריכה מקצועית וקפדנית.
7. אירועים הסטוריים משולבים בסיפור באופן מלאכותי ומאולץ. התחושה היא שהסופרת עיינה בעיתוני התקופה ותכננה איזה אירוע לשלב בעלילה או איך לשנות את העלילה בהתאם לאירוע .
קוראים רבים קוראים את הספר ומוצאים בו עניין בעיקר בגלל העובדה שהספר מזכיר להם את ילדותם. המנהגים, השפה, הדמויות במשפחה, מאכלים וכד'.
זהו אחד ממרכיבי הנוסחה ליצירת ספר רב מכר אך לא בהכרח הנוסחה ליצירת אומנות טובה. אולי כי אין נוסחה כזו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
