ביקורת ספרותית על הארי פוטר והאסיר מאזקבאן - הארי פוטר #3 מאת ג'יי. קיי. רולינג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 באוגוסט, 2014
ע"י אורגת הדיו


דמיינו לכם חדר מלא בילדים, תלמידי כיתה ה'. אחת מהם, גבוהה ומתולתלת, יושבת על כיסא וקוראת ספר.
ליד הילדה המתולתלת עוברת ילדה נוספת, גבוהה ובלונדינית. היא מציצה בספר אותו קרואת המתולתלת.
"לונה, אני רואה מה שאני רואה?!" היא שואלת בפליאה. המתולתלת - לונה - מסתכלת עליה ומחייכת.
כפי שבוודאי הבנתם, המתולתלת היא אני.
הילדה השנייה, הבלונדינית - תודה למערכת האיות של האתר, שבזכותה ראיתי שכתבתי כאן "בלודינית" ולא "בלונדינית" (אני אוהבת לחפור) - היא אחת מחברותיי שניסו לשכנע אותי לקרוא "הארי פוטר".
הספר, כפי שאני מניחה שהבנתם, הוא "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן".

אז עכשיו, אחרי הסיפור הארוך על משהו שקרה לפני יותר משנה, אני אתחיל את הביקורת.
בספר הזה, השלישי בסדרת הספרים המופלאה של ג'יי קיי רולינג, אנחנו פוגשים לראשונה את סיריוס בלק - אסיר מסוכן שברח מכלא אזקבאן כדי למצוא ולהרוג את הארי פוטר.
איזה פחד!
בנוסף לסיריוס בלק, אנו מכירים גם כמה אנשים חדשים. הראשון שבהם הוא כמובן הפרופסור רמוס לופין - חבר ילדות של ג'יימס פוטר, והמורה להתגוננות מפני כוחות האופל. נוספים הם פיטר פטיגרו, חבר ילדות נוסף של ג'יימס, שבמשך שנים העמיד שהוא (ספוילר!) סקאברס, עכברוש המחמד של רון; הסוהרסנים, השדים המטרידים מוצצי השמחה; וקרוקשנקס, החתול החדש של הרמיוני.

ועכשיו, אני מתחילה לספיילר הכל. תהיו מוכנים.
לאט לאט, מתברר שלא הכל כפי שנראה בהתחלה. סיריוס, מי שהכל חשבו שהיה זה שהסגיר את מיקומם של הפוטרים לזה-שאין-לנקוב-בשמו(ולא, זה לא זשל"ב, למקרה שתהיתם), מתברר בסנדקו של הארי שניסה להגן על הנער מפני פיטר פטיגרו. אם אני כבר מזכירה את פיטר פטיגרו, מתברר שהוא היה הבוגד האמיתי.

ומלבד כל הסיפור עם סיריוס, קורים גם דברים אחרים. הארי לומד להפיק פטרונוס, הרמיוני נרשמת ליותר מדי שיעורים ומתחילה להשתמש במחולל-זמן, פרסי נבחר למדריך הראשי, ורון - טוב, לרון לא קורה שום דבר.
בנוסף, נחשף שהפרופסור לופין הוא (ספוילר נוסף!) אדם זאב, הארי מתאהב בצ'ו צ'אנג, וגריפינדור זוכה - סוף סוף - בגביע הקווידיץ'.

ספר חובה! תעשו לעצמכם טובה ותקראו אותו, אבל תקפידו להתחיל מ"אבן החכמים"! אתם לא צריכים יותר ספוילרים ממה שאני נתתי לכם כאן.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורגת הדיו (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה. ובבקשה, זשל"ב. אי אפשר לשכוח אותך.
עכשיו אתה מבין למה רציתי שתקרא אותה?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת טובה מאוד.
אני שמח שהזכרת את שמי :)





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ