תודה :)

אהבתי את הביקורת :)

אז קרדיט למייטי ^_^

תודה רבה נצחיה. אני חושבת שאת צודקת לגבי מה שאמרת על סופים טובים, אבל האמת היא שהספר הזה הגיע אליי אחרי הרבה הרבה ספרים שהשאירו בי הרבה מחשבות, וחשבתי שהוא יהיה ספר קליל, מה שרציתי באותו רגע. מסתבר שלא. אני אלך לנסות שוב עם ספר אחר.

מיייטי אמרה את זה, אבל תמיד טוב שחושבים שזאת אני :D

קחי לך טיפ לעתיד: ספר ששם הגיבור שלו כריסטופר, לא יסתיים בטוב. כריסטופר הוא לא סתם עוד שם, זהו שם עמוס משמעויות בעולם המערבי. רובן של קורבנות והקרבה.

"אני לא מבינה את כריסטופר בכלל, לעולם, ואני גם לא אצליח ולא מקווה להצליח.". זה לב העניין. זה מה שגורם בהכרח שהספר לא יכול להסתיים בצורה טובה, ושכל סיום טוב (א-לה פרוייקט רוזי) יחטא לאמת. האמת היא שכריסטופר סובל מליקוי שלא מאפשר לו להבין אחרים, או לאחרים להבין את סדרי העדיפויות והבחירות שלו. היופי של הספר הזה הוא, שדרך הסיפור ונושא הסיפור משתלבים זה בזה להפליא. לכן גם לא קל לקרוא אותו.

והספר נגמר ככה, כדי שתוכלי לחשוב. ספר שנגמר בפרחים ושושנים ו"הפילי אוור אפטר" לא משאיר אחריו שום מחשבה, ולכן גם לא פתח לשינוי המצב העגום או לתקווה כלשהי.

וזהו.
כתבת יפה, אני רק מתחברת לקו של הנימוקים שלך. זה הכל.

נחמד, בערך. קצת יותר טוב מהספר הזה. אבל מרגיש כאילו קצת... כמו סרט.

ואיך הוא?

קראתי את פרויקט רוזי.





אבל תודה!

גם אני, פחות או יותר, הרגשתי כמוך כלפי הספר הזה.
אני מאוד ממליץ לך על 'פרויקט רוזי' שגם הוא מספר על גיבור אספרגרי אך הפעם הוא הרבה יותר בוגר, הרבה יותר גאוני והרבה יותר מצחיק.

את בטוח תאהבי אותו!